המזבח במשכן מכונה “מזבח הנחושת”, כך גם המזבח במקדש שלמה. האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו מזבח?
הפוסט אינו דן בהיסטוריות של “מזבח הנחושת”, אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו. כלומר, האם המקרא מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?
בתורה מתואר המזבח שהיה במשכן, כמזבח עשוי מעצי שיטים ומצופה נחושת (שמ’ כז,א-ב), למזבח היו שני בדים לנשיאתו (שם,ו-ז). התיאור הוא תיאור של מזבח נייד, העשוי מסגרת עץ וממולא בחנייתו באדמה (שם,ח).
בתיאור הקמת המקדש בידי שלמה, מסופר ששלמה ייצר את הכלים מחדש, ולא השתמש בכלי המשכן. מלבד ארון הברית שכן בא לידי שימוש חוזר במקדש שלמה. בתיאור הקמת המקדש יש פירוט של הכלים שנעשו מחדש, אך נעדר ממנו המזבח החיצון, מזבח העולה, הידוע גם כ”מזבח הנחושת”.
“וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב: וְאֶת-הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר” (מל”א ז,מח-מט), הכיורות נזכרו קודם לכן (שם,לח).
מה איפוא אירע עם “מזבח הנחושת” שהיה במשכן? האם שלמה עשה גם מזבח-חיצון חדש, או שהשתמש במזבח הישן?
בס’ דבה”י מסופר ששלמה עשה “מזבח נחושת” חדש, וגדול פי ארבעה מהמזבח הנזכר בתורה. ראה “וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ” (דבה”ב ד,א).
כאמור בס’ מלכים לא נזכר ששלמה עשה “מזבח נחושת” חדש למקדש שבנה. אבל מזבח בשם “מזבח הנחושת” כן נזכר בו. ראו “בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת-תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית-יְהוָה כִּי-עָשָׂה שָׁם אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי-מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים” (מל”א ח,סד).
כאן מדובר על חנוכת המקדש, אז ע”פ המסופר הקריב שלמה 142,000 קרבנות. אז ביצע שלמה טקס לקידוש החצר כדי שיוכלו להקריב גם שם קרבנות, כי “מזבח הנחושת” היה קטן כדי להכיל את הכמות העצומה של הקרבנות.
מקטע זה, לא ברור האם “מזבח הנחושת” הנזכר הוא מזבח חדש, או זה הישן שהיה במשכן. אך במקבילה בדבה”י נאמר שהיה זה מזבח חדש: “וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת-תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית-יְהוָה כִּי-עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי-מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַמִּנְחָה וְאֶת-הַחֲלָבִים” (דבה”ב ז,ז).
מחבר דבה”י המעתיק את דברי ס’ מלכים משנה את הניסוח ומוסיף את המילים “אשר עשה שלמה”. גם בהמשך בדבה”י מתוארת חנוכת המקדש שנחגגו שבעה ימים כ”חנוכת המזבח“, כלומר חנוכתו של המזבח החדש. ראו “כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים” (שם,ט).
מודל תלת-מימד של מזבח הנחושת במשכן, ללא המדרגות/כבש (בוצע ע”י עופר, לחצו כאן למקור).
בדומה ל”מזבח הנחושת” של המשכן, המתואר כבנוי על מנת להיות מזבח נייד. גם “מזבח הנחושת” שהיה במקדש שלמה, היה כנראה מזבח שיכלו לנייד אותו. כך נראה מתיאור בניית המזבח החדש בימי אחז מלך יהודה, אז ציווה להזיז את “מזבח הנחושת” ממקומו למקום אחר, בשביל המזבח החדש. ראו “וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית יְהוָה וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל-יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה” (מל”ב טז,יד). (אגב, המצב כך היה כנראה עד לחורבן הבית, כפי שמשתמע מדברי יחזקאל, ראו יחז’ ט,ב).
והדברים תמוהים, שכן אם שלמה עשה למקדש כלים חדשים ואף מזבח חדש, מדוע עשה אותו כמזבח נייד ולא כמזבח קבוע? בפרט שהרי לא היה המזבח (ע”פ דבה”י) בגדלו של המזבח שהיה במשכן, אז מדוע לא עשה אותו מזבח קבוע?
יש לשים לב שעל המזבח של אחז, נאמר לשון “בנייה”, המתאים יותר לבנייה מאבן ולא מעץ. ראה “וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת-הַמִּזְבֵּחַ” (מל”ב טז,יא). וראה גם “וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים” (דב’ כז,ה), וכן “אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” (שם,ו. וראה גם יהו’ ח,ל-לא).
אמנם יתכן שגם בס’ מלכים ניתן להבין לכאורה ש”מזבח הנחושת” במקדש שלמה היה חדש. ראו “וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְשִׁלַּם אֶת-הַבָּיִת” (מל”א ט,כה). האם הכוונה היא אולי למזבח שבנה שלמה בחצר, בעת חנוכת המקדש, ואין הכוונה ל”מזבח הנחושת”? ראו גם הלשון “בנה”, המשמש בדרך כלל למזבח מאבן, וכנ”ל, ויל”ע.
יתכן איפוא, ששלמה לא בנה “מזבח נחושת” חדש, אלא השתמש במזבח הישן, כסתימת ס’ מלכים בתיאור בניית המקדש, ושלא כדברי דבה”י. אם כי ייתכן כאמור שבס’ מלכים שני תיאורים שונים, אחד ששלמה אכן בנה מזבח חדש ותיאור אחר שאינו מזכיר כלל שאחד הכלים החדשים במקדש היה המזבח והוא מתואר כמזבח נייד כמו במשכן. אם כי כאמור, גם השימוש במזבח הישן לא מובן, כשמנגד שלמה מתואר כמי שעשה את שאר הכלים חדשים.
מעניין.
מצד אחד הכתובים נראים נוטים יותר לצד האפשרות ששלמה המשיך להשתמש במזבח של משה, ועדותו של בעל דה”י – הרי אנו יודעים שהוא מתקן ומתאים את הסיפור ללא הרף לאג’נדה שלו. אולי הוא התקשה גם כן בשאלה הזאת, מדוע שלמה לא החליף את המזבח. ולכן כתב זאת כך.
רק שהשאלה באמת שאלה נכונה, מה היה בו במזבח הנחושת ששלמה העדיף להשאירו, האם היה מקודש במיוחד יותר משאר כלי המקדש? יותר ממזבח הזהב ושולחן לחם הפנים והמנורה? שאלה טובה
שוחחתי על כך עם ידיד והוא העלה רעיון מעניין
הרי מסתבר שכל תיאור המשכן בספרי שמות וויקרא הוא השלכה אחורה של המקדש, כפי שזכור לי שגם אתה כתבת פה או שם. אם כן יתכן ששאר הכלים היו באמת חידוש של מקדש שלמה, והם רק הושלכו לאחור אל המשכן. לעומת זאת המזבח – הדבר הבסיסי ביותר בבית עבודת האל, היה באמת דבר עתיק ממקדשים קודמים, והיה לו הוד קדומים, לכן לא העיזו לשנות אותו, כמו שלא בנו ארון חדש.