ס”כ

פרשת קרבן התמיד מופיעה בתורה פעמיים (שמ’ כט,לח-מב; במ’ כח,ג-ח), ובניסוח דומה בעיקרו.
ונשאלת השאלה, מי העתיק ממי?
המשך…

נאמר “וְכִי יָמוּת מִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב” (ויק’ יא,לט), דהיינו נבלת בהמה טהורה מטמאת במגע.
אך האמנם?! המשך…

סדר ויקרא מכיל פרשיות העוסקות בדיני הקרבנות, כולן מנוסחות בלשון נסתר: “אדם כי יקריב”, “ונפש כי תקריב” ועוד. חריגה בניסוחה היא פרשת המנחות (ויק’ ב), שחלקה מנוסחת בלשון נסתר וחלקה בלשון נוכח. המשך…

באהל-מועד עומדת הפרוכת בין קודש-הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד. עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן ותיאור הקמתה בפועל, מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של קודש-הקודשים עצמו. המשך…

נאמר “מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ” (בר’ ז,ב). מה לבהמה ול”איש ואשתו”? מה הנוסח המקורי?

המשך…

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).

המשך…

דיני המאכלים האסורים והמותרים חוזרים בתורה פעמיים, כשהפרשה בויק’ יא ארוכה ומפורטת יותר מזו שבדב’ יד. בפוסט זה נראה שהפרשה בדב’ יד מסתמכת על גירסה דומה של ויק’ יא, אך גירסה זו היתה קצרה יותר, טרם העיבוד של אסכולת הקדושה (סה”ק) לפרשה. המשך…

אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס”כ), היא לגבי “חוק התנופה”. אם הכהן מניף רק את “חזה התנופה”,  או שמניף אף את “שוק התרומה”. המשך…

מה דינו של המועל בקדשים בשוגג? עיון בפסוקים מעלה שישנה סתירה בענין זה. המשך…

סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…