האם “היהודים הפרזים” הם אכן “היושבים בערי הפרזות”?

נאמר “עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (אס’ ט,יט).
המלים “היושבים בערי הפרזות” נראות כהערה הבאה לפרש את המונח “היהודים הפרזים”, ולומר שהכוונה היא לאלו היושבים בערים שאינן מוקפות חומה, כך בפשטות.
אך האם זו הערה מקורית של המחבר או תוספת מאוחרת?

לאורך הסיפור אנו מוצאים את תושבי שושן מול שאר הערים ללא קשר אם הן מוקפות חומה או לא (שושן לא היתה העיר היחידה בממלכה שהיתה מוקפת חומה).
כלומר, המקבילה לשושן היא “שאר מדינות המלך”:
“וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ: וַיִּקָּהֲלוּ (היהודיים) הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם: וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם: בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה: (והיהודיים) וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה: עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (שם ט,יב-יט).

ראיתי בספרה של הבלשנית ד”ר תמר עילם-גינדין (מגילת אסתר: מאחורי המסכה, 2015, עמ’ 148-146), שהיא מציינת שאמנם בשפות השמיות שורש “פרז” משמש למובן של ערים פרוזות שאינן מוקפות חומה, אבל בפרסית עתיקה ישנה מילה “פרוזנה”, שמובנה הוא “מוצאים רבים”.
המגילה מלאה במלים מפרסית, כך שגם כאן ייתכן שהכוונה היא לפרסית, והמונח “היהודים הפרוזים” (ע”פ הכתיב) מובנו “היהודים ממוצאים רבים”. כלומר “היהודים אשר במדינות המלך” אלו שאינם בשושן עצמה, ולא במובן השמי של ערים שאינן מוקפות חומה. הסבר זה מסתדר מצוין עם הסיפור בו המקבילה לשושן היא שאר מדינות המלך.

אם כי ייתכן שלכן בדיוק ראה המחבר צורך להעיר שהכווונה היא למובן השמי ולא הפרסי. אז השאלה כעת האם זו הוספה מאוחרת או לא?
והנה בתרגום השבעים (ע”פ תרגומו הנודע לאנגלית של ברנטון) המונח “היהודים הפרוזים” מתורגם ע”פ מובנו הפרסי ולא השמי:

On this account then it is that the Jews dispersed in every foreign land keep the fourteenth of Adar as a holy day with joy, sending portions each to his neighbour.

מהתרגום נראה שהנוסח שעמד בפני המתרגם לא הכיל הערה פרשנית כנוסח שלפנינו.
אם כך יוצא איפוא שהמלים “היושבים בערי הפרזות” הנראות כהערה פרשנית למונח “היהודים הפרוזים”, בהחלט ייתכן שהן הערה פרשנית מאוחרת שנכנסה לתוך הטקסט. הערה הבאה לפרש את המילה “הפרוזים” במובן העברי-שמי ולא במובן המקורי הפרסי (לכאורה).