נאמר “וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת-הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו” (שמ”א כב,ו).
ישנה בעיה בפסוק, שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות. כבר חז”ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית. אבל מה עם הפשט?
הבעיה של אזכור גבעה ורמה יחדיו נשאלה כאמור כבר בתלמוד, אך נענתה רק בדרך הדרוש: “היינו דכתיב ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה תפלתו של שמואל הרמתי” (תלמוד בבלי, תענית ה,ב).
אבל ייתכן שההסבר פשוט, שכן מתרגום השבעים עולה נוסח עברי הגורס “בבמה”! כלומר, ששאול ישב תחת האשל בבמה שהיתה בגבעה, לא בעיר רמה.
ראוי לציין שבכתב העברי העתיק דומות האותיות ר’ וב’ דמיון גדול מאוד! ההבדל הוא רק שרגלה של הב’ מתעקמת כלפי שמאל, וזו של הר’ ישרה. והרי זה מצטרף לדוגמות מן הסוג שעסקת בו כבר.