נאמר “וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר” (דב’ ז,ט). נוסח דומה לפסוק זה פותח שלש תפילות אחרות במקרא, דומה אבל שונה.
ראו “וָאֹמַר אָנָּא יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וָחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו” (נחמ’ א,ה), וכן “וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד” (שם ט,לב), וכן “וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי וָאֶתְוַדֶּה וָאֹמְרָה אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו” (דני’ ט,ד).
אבל ניתן להבחין שיש ביניהם שינוי בולט, בעוד בדב’ הנוסח הוא “הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר וכו'”, בנחמ’ ודני’ הנוסח הוא “הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר וכו'”.
ייתכן שהדבר מצביע על גירסה שונה של הפסוק בדב’, אך יתכן גם שלא. כלומר, ייתכן שמדובר במטבע לשון עתיק שהיו פותחים איתו את התפילה.
מעניין לציין שבלוחיות “ברכת כהנים” שנמצאו בגיא בן-הינום, ישנו חלק פחות מפורסם מנוסח ברכת הכהנים, קטע מפסוק דויטרונומיסטי לכאורה: “שמר הברית והחסד לאהביו לשמרי”. רק שבעיון נוסף בפענוח המקובל אצל החוקרים ניתן להבחין במילה נוספת הקודמת לקטע – שיש לשחזרה כ”הגדל” (הגדול). כלומר, כפי הנראה “האל הגדול”.
אז נוסח זה לא קיים בנוסח הדויטרונומיסטי שלפנינו, אלא בנוסח שקיים בנחמ’ ודני’.
יש להוסיף שנדב נאמן מתארך את הלוחיות לראשית תקופת בית-שני, ולא לשלהי תקופת בית-ראשון כפי שטוענים חוקרים אחרים לפניו. ההתאמה בין נוסח הלוחיות לנוסח של כתבים אחרים מתקופת בית-שני כאמור (נחמ’ ודני’), יש בו לכאורה לחזק את הצעתו.