ערי מקלט – מדוע וכמה?

ישנה סתירה לכאורה בין הרובד הכוהני והדויטרונומיסטי, בעניין מספר ערי-המקלט:
ברובד הכוהני (סה”ק) נאמר “כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם […] וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם: אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה” (במ’ לה,י-יד).
ע”פ פסוקים אלו לאחר כיבוש ארץ כנען, יש לקדש 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בארץ כנען, סה”כ 6 ערי מקלט.

מאידך ברובד הדויטרונומיסטי נאמר “שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ […] וְאִם יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ […] וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה” (דב’ יט,ב-ט).
כלומר הציווי הוא על 3 ערי מקלט בלבד, שמיקומן רק בארץ כנען – “ארצך”. 3 ערי-מקלט נוספות על ה-3 הראשונים יהיו, רק אם וכאשר יצליחו לכבוש שטחים נוספים מ”הארץ אשר דבר לתת לאבתיך” – כלומר, לא עבר הירדן המזרחי.
הקטע הדויטרונומיסטי אודות ערי-מקלט (דב’ יט,א-יד) אינו מודע כלל לקיומן של 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי! כך מובן גם העובדה שהמחבר חוזר שוב על דיני ערי-המקלט, אף שכבר נאמרו בבמ’ לה.

סתירה זו הפריעה אולי כבר לעורך התורה, ולכן הוסיף את הקטע הבא:
“אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ: לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת וְהוּא לֹא-שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל-אַחַת מִן-הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת-גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי” (דב’ ד,מא-מג).
קטע זה נועד ליישב את הסתירה, בכך שהוא נועד לגרום לנו לחשוב שהסיבה שדב’ יט אינו מצווה על 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי, הוא מכיון שמשה כבר הבדיל שלש ערים בעבר הירדן.

הבעיה בכך, שזה עדיין לא מיישב מדוע אין זכר לשלש ערים אלה בדב’ יט, בעיקר במשפט “וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה” (דב’ יט,ט), היה למחבר לציין שיש עוד 3 ערים נוספות בעבר הירדן.
בעיה נוספת, היא שבס’ יהושע מסופר שבימי יהושע קידשו את ערי המקלט של עבר הירדן, בזמן חלוקת הנחלות לשבטי ישראל, בניגוד לקטע הנוכחי המספר כך על משה: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה […] וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה: וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד וְאֶת-גּוֹלָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה” (יהו’ כ,א-ח).
סיבה נוספת לפקפק בקדמותו של הקטע המדובר, שכן נאומו של משה כתוב בלשון נוכח, ואילו קטע זה חורג בכך שהוא נכתב בלשון נסתר.
מסיבות אלו, ניתן לשער שקטע זה הינו קטע שנוסף בעריכה, ונועד לטשטש את הסתירה לגבי מספר ערי-המקלט, בין הרובד הדויטרונומיסטי לרובד הכוהני.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 15/7/2013]

מפת ערי המקלט (מקור)

לפני קיומן של ערי המקלט היה המזבח קולט (שמ’ כא,יד. ראה מל”א א,נ; ב,כח), כך שלפני ריכוז הפולחן הצורך בערי מקלט היה אחר, שכן היו את הבמות שהיו קולטות.
ייתכן שערי המקלט היו מושג עתיק יותר מימי חזקיהו/יאשיהו, בנוסף לבמות, כי ייתכן שלאחר שהיה נפסק דינו שהוא שוגג, נשלח הרוצח לאחת מערי המקלט להגן עליו מגואל הדם.

אני משער שתחילה היו 3 ערי מקלט בממלכת יהודה, ובהמשך ימי יאשיהו כשהרחיב את גבולות הממלכה נוספות 3 ערים נוספות, בדומה לשני השלבים שהצעתי לגבי היתר אכילת חולין (כאן).

מיקומו של הקטע המאוחר הוא בין שתי ההקדמות לס’ דברים, כך שהקטע לא קשור לסביבתו אלא מובא כנספח.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 16/7/2013]

ערי המקלט – בעקבות ריכוז הפולחן

אלכסנדר רופא מצביע על כך שלמעשה הכתוב בס”ד אומר דיי במפורש שהציווי על ערי המקלט בא רק בעקבות ריכוז הפולחן.
ראה “פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ” (דב’ יט,ו-ז).

“כי ירבה הדרך” לאן? הרי אין עדיין ערי מקלט בשלב זה. על כרחך צריך לומר שהכוונה היא למזבח כנ”ל.
כלומר, כל עוד אין ריכוז פולחן במקום אחד נבחר, אין בכלל בעיה כי המזבחות המקומיים קולטים את הרוצחים בשוגג. אבל לאחר ריכוז הפולחן נוצרה בעיה, שכן אם יש רק מזבח אחד בירושלים אזי “והשיגו כי ירבה הדרך” – “על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך”.

לגבי הלשון “כי ירבה הדרך” שהכוונה היא למקום הנבחר היחיד, השווה הנאמר קודם לכן לגבי דין המעשר – “וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” (דב’ יד,כד).

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 2/1/2017]