הערה: זאת תורת היולדת – טעות או תוספת?

נאמר “וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה” (ויק’ יב,ו-ח).

מילות הסיכום “זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה” קוטעות את רצף דיני היולדת, ומפרידות בין דין היולדת הרגיל לבין דין היולדת העניה. בדינים אחרים בהם יש דין שונה לעני או העניה דין העני מובא כחלק מהפרשה ולא כנספח.

כמו “וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַיהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ: וְאִם-לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ-שְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה לַיהוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה: […] וְאִם-לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת” (ויק’ ה,ו-יא).

אם כך, נמצא שיש לנו שתי אפשרויות להסביר את מיקום מילות הסיכום:
א) שהן ממוקמות במיקום שגוי עקב טעות העתקה.
ב) שבדיני היולדת, דין היולדת העניה נוסף רק בשלב מאוחר יותר, והוכנס בידי העורך מלכתחילה כנספח.