שירת דוד מובאת במקרא פעמיים, פעם אחת בס’ שמואל ופעם נוספת בס’ תהלים, אך למרות שברור שמדובר בשירה אחת, ישנן הרבה הבדלים ושינויי נוסח בין שתי הגרסאות של השירה.
שירת דוד נותנת לנו הזדמנות לראות בעיניים עד כמה טקסטים מקראיים נשתבשו בהעתקות מדור לדור.
אביא את שתי הגירסאות של שירת דוד המצויים בפנינו:
התוספות מסומנות בכחול, והשינויים באדום.
|
שמואל ב פרק-כב
{א} וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל:
{ב} וַיֹּאמַר יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי: {ג} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי:
{ד} מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ:
{ה} כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי:
{ו} חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת:
{ז} בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו:
{ח} (ותגעש) [וַיִּתְגָּעַשׁ] וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ:
{ט} עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ:
{י} וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו:
{יא} וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ:
{יב} וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:
{יג} מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ:
{יד} יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ:
{טו} וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק (ויהמם) [וַיָּהֹם]:
{טז} וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ:
{יז} יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים:
{יח} יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:
{יט} יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְהִי יְהוָה מִשְׁעָן לִי:
{כ} וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי:
{כא} יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי:
{כב} כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי:
{כג} כִּי כָל (משפטו) [מִשְׁפָּטָיו] לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה:
{כד} וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי:
{כה} וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו:
{כו} עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם:
{כז} עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל:
{כח} וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל:
{כט} כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי:
{ל} כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר:
{לא} הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ:
{לב} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ:
{לג} הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים (דרכו) [דַּרְכִּי]:
{לד} מְשַׁוֶּה (רגליו) [רַגְלַי] כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי:
{לה} מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי:
{לו} וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי:
{לז} תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי:
{לח} אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם:
{לט} וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי:
{מ} וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי:
{מא} וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם:
{מב} יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל יְהוָה וְלֹא עָנָם:
{מג} וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם:
{מד} וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי:
{מה} בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי:
{מו} בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם:
{מז} חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי:
{מח} הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי:
{מט} וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי:
{נ} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר:
{נא} (מגדיל) [מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: |
תהילים פרק-יח
{א} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְהוָה לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל:
{ב} וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ יְהוָה חִזְקִי: {ג} יְהוָה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי
{ד} מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ:
{ה} אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי:
{ו} חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת:
{ז} בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו:
{ח} וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ:
{ט} עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ:
{י} וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו:
{יא} וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ:
{יב} יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:
{יג} מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ:
{יד} וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ:
{טו} וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם:
{טז} וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ:
{יז} יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים:
{יח} יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:
{יט} יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי וַיְהִי יְהוָה לְמִשְׁעָן לִי:
{כ} וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי:
{כא} יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי:
{כב} כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי:
{כג} כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי:
{כד} וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי:
{כה} וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו:
{כו} עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם:
{כז} עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל:
{כח} כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל:
{כט} כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי:
{ל} כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר:
{לא} הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ:
{לב} כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ:
{לג} הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי:
{לד} מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי:
{לה} מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי:
{לו} וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי:
{לז} תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי:
{לח} אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם:
{לט} אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי:
{מ} וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי:
{מא} וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם:
{מב} יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל יְהוָה וְלֹא עָנָם:
{מג} וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם:
{מד} תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי:
{מה} לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי:
{מו} בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם:
{מז} חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי:
{מח} הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי:
{מט} מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי:
{נ} עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְהוָה וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה:
{נא} (מגדל) [מַגְדִּיל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: |
קודם כל, כבר מסקירה כללית של שתי הגירסאות, ניכרים ההבדלים שאף שחלקם אולי מכוונים, חלקם סביר להניח נוצרו כתוצאה מהעתקות לא מדוייקות, אותיות דומות ואותיות שנשמטו וכדומה.
עתה אעמוד על כמה מהשינויים המסומנים:
א) הפתיחה בשתי הגירסאות שונה מחברתה. גירסת תהל’ “לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְהוָה לְדָוִד”, היא גם הפתיחה של מזמור אחר – תהל’ לו, מה שאומר שכנראה הפתיחה אינה מגוף השירה המקורית אלא כותרת מאוחרת.
ב) בפס’ ג בשמו’ ישנה תוספת של המילים “וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי”. אבל למעשה נראה לי שלא מדובר בתוספת בשמו’, אלא בהשמטה לא מכוונת בתהל’. שכן המילים בשמו’ המקדימות מילים אלו הן “מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי”, כש”משגבי” מהווה מילה הפותחת משפט חדש. גירסת תהל’ קשה להבנה, מכיון שאין למילה זו המשך.
ג) בפס’ ה בתהל’ הגירסה היא “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת”, “חבלי” במקום “משברי” שבשמו’. גירסה כזו מצויה גם במקום נוסף בתהל’: “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא” (קטז,ג).
ד) בפס’ ז בתהל’ ישנה תוספת של שתי מילים: “וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו”, המילים “לפניו תבוא” שאינן במקבילה יוצרות קושי עם המילה “באזניו”, שצורתו נראית כעת פחות מקובלת וקשה. יש לציין שהגירסה של תהל’ מזכירה מקום אחר בתהל’: “וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא” (קב,ב), רק ששם אין את המילה “באזניו” הקשה.
ה) בשני מקומות בגירסת שמו’ בהם יש קרי וכתיב, מעדיף הקרי משום מה גירסה שונה מהמקבילה בתהל’. בפס’ ח “(ותגעש) [וַיִּתְגָּעַשׁ]“, וכן בפס’ טו “(ויהמם) [וַיָּהֹם]“.
ו) בפס’ ח בשתי הגירסאות יש שינוי משמעות, בשמו’: “וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ”, ובתהל’: “וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ”. לכאורה גירסת תהל’ במקרה זה נכונה יותר, שכן הפסוק מדבר כנראה על הרי געש המתפרצים, ולכן נכון יותר לגרוס “הרים” ולא “השמים”.
ז) מקום נוסף בו עדיפה גירסת תהל’, היא זו: בשמו’ פסו’ יא הגירסה היא “וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ” ובתהל’ “וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ”. מדובר כנראה בטעות העתקה בגלל האותיות הארמיות הדומות ד’ ור’. אך גירסת תהל’ עדיפה, הנותנת משמעות של ‘דאייה’ בכנפים, ולא ‘ראייה’.
ח) בתהל’ פס’ יד ישנה תוספת של מספר מילים: “וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ“, אך כנראה מדובר בטעות מעתיק. שכן מילים אלו נמצאות גם בסיומו של הפסוק הקודם (יג) בתהל’.
ט) בתהל’ פס’ טז הפסוק מנוסח בגוף שני: “וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ“, בניגוד למקבילה בשמו’ המנוסח בגוף שלישי: “יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ“. גירסת שמו’ עדיפה, שכן גם הפסוקים הסמוכים מנוסחים בשתי הגירסאות בגוף שלישי, וניסוח פסוק זה בתהל’ בגוף שני חורג מהרציפות.
י) ישנם מילים שהכתיב בהן שונה בשתי הנוסחאות, ומשקפות סגנון כתיבה שונה. המילה “כצדקתי” שבשמו’ (פס’ כא וכה), מופיעה בתהל’ כ”כצדקי” (פס’ כא וכה).
כמו כן המילה “תחתני” שבשמו’ (פס’ לז, מ ומח), כתובה בתהל’ “תחתי” (פס’ לז, מ ומח).
שירת דוד נותנת לנו הזדמנות לראות בעיניים עד כמה טקסטים מקראיים נשתבשו בהעתקות מדור לדור, ואיך שטעויות שפרשנים עמלים לפרשם אינם אלא טעויות מעתיקים.
[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 12/4/2012]
לגבי סעיף ה’ – נראה לי שגירסת ‘ותגעש ותרעש’ נכונה יותר, שכן בהמשך בא הפועל ‘ויתגעשו’ על ההרים, לא על האל.
גם הטעמים בשמואל הבינו כך, ולכן חיברו את ‘ויתגעש ותרעש’ יותר מאשר ‘ותרעש הארץ’.
מהי הגרסה המקורית?