המקרא נכתב וצמח מתוך התרבות הישראלית והיהודאית, אך תרבות זו לא נוצרה בחלל ריק, אלא בתוך תרבויות שסבבו אותם ואף התערבבו בהם.
לכשנעיין בחוקי המקרא ובחוקי תרבויות המזרח הקדום, נגלה דמיון רב בין התרבויות השונות. להלן אביא השוואות בנושא חוקי העריות, בין חוקי המקרא לבין חוקי חמורבי והחוקים החתיים וחוקי אשנונה בפרט. ההשוואות הללו יכולות לעזור לנו בהבנת הכוונה המקורית של החוק המקראי. המשך…
נאמר “וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת-שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ” (ויק’ כ,יט-כ). המשך…
בין שתי פרשיות העריות (ויק’ יח וכ) יש דמיון רב ומאידך ישנם גם הבדלים רבים, שיש בהם להעיד אולי שמקור שני הפרקים ממקורות שונים.
שני הפרקים דנים בעברות דומות, ומכללן ב-12 עברות מסויימות:
א) נתינתו זרעו למולך (יח,כא; כ,ב-ה), ב) ניאוף אשת איש (יח,כ; כ,י), ג) אשת אביו (יח,ח; כ,יא), ד) כלתו אשת בנו (יח,טו; כ,יב), ה) זכר (יח,כב; כ,יג), ו) אשה ובתה (יח,יז; כ,יד), ז) בהמה (יח,כג; כ,טו-טז), ח) אחותו (יח,ט ויא; כ,יז), ט) נדה (יח,יט; כ,יח), י) אחות אביו או אמו (יח,יב-יג; כ,יט), יא) דודתו (יח,יד; כ,כ), יב) אשת אחיו (יח,טז; כ,כא). המשך…