האם הר חרמון הוא “הר האלוהים”? ייתכן בהחלט שכן, כך עולה לכאורה מהמקרא.
מקובל בקרב החוקרים שבמזמור ס”ח בתהלים ישנם לפחות כמ קטעים עתיקים ביותר, אולי אף בתקופת השופטים.
במזמור זה ישנם פסוקים המדברים אודות הר בבשן: “הַר-אֱלֹהִים הַר-בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר-בָּשָׁן: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף-יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח” (תהל’ סח,טז-יז. ר’ שם,כג).
בפשטות פסוקים אלו מדברים על הר בבשן שהאל בחר לשכון עליו. חוקרים רבים שיערו שהכוונה היא ל”הר חרמון”, שהוא גם ההר הכי גבוה באיזור הבשן, ויש לו כמה פסגות מה שמסביר את האמור “הר גבננים”/”הרים גבננים”.
אבל בעיקר הפסוק שבא מיד לפני פסוקים אלו אומר כך: “בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן” (שם,טו). מרציפות הדברים נראה שיש קשר בין פסוק זה לבא אחריו, ואם כך סביר שהכוונה היא ל”חרמון” הידוע בשלג שעליו.
שמו של ההר “חרמון” מעיד על קדושתו מלשון “חרם”, ואכן בהר זה היה כנראה מקדש ל”בעל”. ראה “יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת” (שופ’ ג,ג. ור’ גם דבה”א ה,כג).
אם נכון הזיהוי של “הר אלהים הר בשן” עם “הר חרמון”, יוצא איפוא שע”פ פסוק (עתיק) זה ה”חרמון” הוא “ההר חמד אלהים לשבתו”!
קיומו של מקדש ל”בעל” בחרמון (צ’ארלס וורן גילה מקדש בהר בשנת 1869), יכול לתת משמעות אחרת לדימויים לאל המופיעים במזמור ס”ח. כמו “סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ” (שם,ה), שהרי אחד התיאורים הידועים לאל “בעל” בכתבי אוגרית הוא “רכב ערפת” – רוכב על עננים/ערפל, והמעניין הוא שבפסוק זה הושם דגש (כבר במקור?) שה”רכב בערבות” – “יה שמו” (ולא “בעל”).
על הקשר שבין אלוהי ישראל להר בבשן, יש כמובן לעיין עוד.