סתירה – מה דינו של האוכל קדשים בשגגה?

מה דינו של המועל בקדשים בשוגג? עיון בפסוקים מעלה שישנה סתירה בענין זה.

במקום אחד נאמר “נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם: וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ” (ויק’ ה,טו-טז).
על פי פסוקים אלו המועל בשוגג בקדשים: א) מביא קרבן אשם. ב) משלם קרן וחומש ריבית.

במקום אחר נאמר “וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ: וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה: וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם” (ויק’ כב,יד-טז).
במקור זה המועל באכילת קדשים בשוגג: דינו הוא רק לשלם קרן ולהוסיף עליו חמישית. אין איזכור במקור זה לקרבן האשם הנזכר במקור הראשון.

במחקר מקובל לשייך את הקטע הראשון למקור הכוהני (ס”כ), ואילו הקטע השני הוא ספר מ”ספר הקדושה” (סה”ק).