שופטים א’: כיבוש הארץ מזווית יהודאית
בפוסט זה אראה איך מחבר פרק א׳ בספר שופטים כותב על תקופת הכיבוש מזווית ראייה יהודאית, כשהוא בא להאדיר את שבט יהודה בהשוואה ואף על חשבון שאר שבטי ישראל.
המשך…בפוסט זה אראה איך מחבר פרק א׳ בספר שופטים כותב על תקופת הכיבוש מזווית ראייה יהודאית, כשהוא בא להאדיר את שבט יהודה בהשוואה ואף על חשבון שאר שבטי ישראל.
המשך…התפישה המקובלת היא שבכנען חיו ע”פ המקרא שבע אומות, אך האם אכן כך? בפוסט זה נראה שהתפישה הרווחת במקרא היא דווקא שש אומות בכנען ולא שבע.
המשך…“כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם” (דב’ ז,א-ב).
בפרשת מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל נראה שישנן מספר כפילויות וסתירות:
נאמר “(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה’ אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה’ אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ: (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:” (דב’ כז,ב-ח). המשך…
בס’ במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי, משה נענה בסופו של דבר לדרישתם, בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען.
כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה, איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה? המשך…
במקור הכהני נשיאת הארון היא תפקידם של הלויים בני קהת: “וּנְשִׂיא בֵֽית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִֽיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵֽל: וּמִשְׁמַרְתָּם הָֽאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַֽמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָֽׁרְתוּ בָּהֶם וְהַמָּסָךְ וְכֹל עֲבֹֽדָתֽוֹ” (במ’ ג,ל-לא), “וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת: וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו […] וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (במ’ ד,ה-טו).
והנה במקור הדויטרונומיסטי אנו מוצאים שנשיאת ארון הברית היא תפקידם של הכהנים! – ראה “וַֽיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּֽהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה” (דב’ לא,ט). המשך…
לאורך כל ס’ דברים החלוקה המעמדית בין כהונה ללויה אינה קיימת, כלומר אין הבדלה בין לויים “בני אהרן” שהם הכהנים, לבין לויים שאינם “בני אהרן” ולכן אינם כהנים אלא ‘לויים’. ס”ד אף משתמש בדרך כלל במונח “הכהנים הלויים”, מונח שמציג את הלויים והכהנים כזהות וישות אחת.
ראה “לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל … וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח … כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה” (דברים יח,א-ה). יש כאן זיהוי מוחלט בין הלוויים והכהנים, עד שהכהנים מוצגים כשבט בפני עצמו – “מכל שבטיך”.
בהמשך לפסוקים אלו ובאותו הקשר, נאמר “וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה: וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה: חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת” (שם ו-ח).
פשטות הדברים היא שיש כאן חלוקה שונה בין כהן ללוי מכפי שמוכר לנו מהרובד הכוהני – ‘כהן’ הינו בסך הכל בן שבט לוי הבוחר לכהן במקדש. ולכן אומר שכל לוי שבא לשרת ולכהן במקדש, מקבל את אותם חלקים הנזכרים קודם לכן שמקבלים “הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח”. המשך…
בהתגלות האל לשלמה, הוא אומר לו “יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּ” (מל”א יא,יא-יג).
האל מבטיח לשלמה כי בידי רחבעם בנו יוותר שבט אחד בלבד! המשך…
בס’ יהושע (כא) ובדבה”י (א’ ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע”י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה.
להלן סיכום קצר של הרשימה:
1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו’ כא,ד; דבה”א ו,מב-מה).
2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו’ כא,ה; דבה”א ו,מו).
3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו’ כא,ו; דבה”א ו,מז).
4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו’ כא,ז; דבה”א ו,מח).
ישנן כמה בעיות ברשימה זו:
ישנה סתירה לכאורה בין הרובד הכוהני והדויטרונומיסטי, בעניין מספר ערי-המקלט:
ברובד הכוהני (סה”ק) נאמר “כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם […] וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם: אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה” (במ’ לה,י-יד).
ע”פ פסוקים אלו לאחר כיבוש ארץ כנען, יש לקדש 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בארץ כנען, סה”כ 6 ערי מקלט. המשך…