בספר יהושע (פרק ח’) מתואר כיבוש העי, לאחר הכשלון הראשון. הטקטיקה שנקטו יהושע ובני ישראל היתה הצבת אורב מאחורי העיר, ומשיכת אנשי העיר החוצה על ידי העמדת פני בורחים.
חוקרים רבים הבחינו בכך שנראה שנכנסו בפרק שתי גירסאות של סיפור הפלוגה האורבת.
גירסא א (פסוקים ג-ט):
(ט) וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּלְכוּ אֶל הַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעָי וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָם:
גירסה ב (פסוקים י-יג):
הדגשתי ביטויים תואמים, ואת הסתירה במספרים.
מההשוואות הללו עולה שהסיומת של התיאור הראשון, היא העתקה משובשת של הסיומת של התיאור השני.
1) המעתיק דילג מפני טעות הדומות מהאיזכור הראשון של “מים לעיר”, אל האיזכור השני.
2) נוצר שיבוש נוסף “מים לעי” במקום “מים לעיר”, אולם מכיון שכבר לא היה מובן “מים” לאיזה “עיר” מדובר. הגירסה “לעיר” נכונה יותר, כי הפסוק דיבר על “מצפון לעיר” (יג) ולאחר מכן על “מים לעיר”. יצויין כי התרגום הסורי גורס גם בתיאור הראשון “מים לעיר“.
3) טעות העתקה “וילן יהושע” במקום “וילך יהושע”, מפאת דמיון בין האותיות “ן” ו”ך”. יש לציין שהתיאור השני פותח ב”וישכם יהושע בבוקר”, מה שמתאים יותר לגירסת “וילן“, אבל אולי אדרבה זה מה שגרם למעתיק לטעות ולשנות.
4) נשמטה מילה מסוף הקטע הראשון, שגורס “בתוך העם” במקום “בתוך העמק” (טעות שנוצרה סביר להניח עדיין כשהיו כותבים בכתב העברי הקדום, אז לא היתה מ”ם סופית).
יש לתהות האם הכפילות של פסוקים ט ויג אינו אלא כמין “חזרה מקשרת” לסימון הכנסת הגירסה השניה בעריכה מאוחרת.
יצויין שבתרגום השבעים בשני התיאורים לא מופיע הקטע “וילן/וילך יהושע וכו'” עד סוף המשפט, ייתכן שאין זה שיקוף של נוסח עברי שעמד בפני המתרגם אלא שהמתרגם עצמו תיקן את הטקסט משום שהרגיש בכפילות.
תגיד, אלי. האם כתבת גם על הכפילויות בפרשת המלחמה בגבעה, עם האורב וכו’?
עדיין לא כתבתי על כך.