ס’ יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי), עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים ארוכים. ברשומה זו נבחן כמה מהם.
אחד הקטעים הכוהניים הוא פרק יד. ועתה נראה מספר דוגמאות להראות את השפעת הרובד הכוהני בתורה על המחבר של פרק זה. דוגמאות שמצביעות על לשון דומה ותוכן דומה (המילים המודגשות הן הביטויים השווים במדויק בשני הספרים, או דומים ביותר):
א) “וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהו’ יד,א).
= “אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ” (במ’ לד,יז-יח).
וכן “וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (במ’ לב,כח).
ב) “בְּגוֹרַל נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה” (יהו’ יד,ב).
= “זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה” (במ’ לד,יג).
ג) “כִּי נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן” (יהו’ יד,ג).
= “שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה” (במ’ לד,טו).
ד) “כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי” (יהו’ יד,ו).
= “כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי” (במ’ לב,יב). – המקום היחידי בתורה בו מכונה כלב “הקנזי”.
ה) “וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי” (יהו’ יד,ט).
= “וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה” (במ’ יד,כד).
ו) “כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת” (יהו’ יד,יב).
= “אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם” (במ’ יג,כח).
כמו כן גם בנקודה נוספת הנזכרת הן בפרק יד בס’ יהושע והן בפרק כ”א (שגם הוא כוהני כדלהלן) – הוא עניין ערי הלוויים, הנזכר אך ורק ברובד הכוהני בתורה:
ראה “וְלֹא נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ כִּי אִם עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם” (יהו’ יד,ד).
וכן “וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ: וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי יְהוָה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן” (יהו’ כא,א-ג).
= “צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם: וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם” (במ’ לה,ב-ג).
יש לציין שערי הלוויים והכהנים נזכרים בספרי הנ”ך רק בספרים המאוחרים שבהם – ראה יחז’ מה,א-ו. וכן עז’ ב,ע. וכן דבה”ב יא,יג-יד, ולא,יט (ראו עוד על כך כאן).
לגבי השתייכותו של פרק כ”א לרובד כוהני של ס’ יהושע, יש את עצם הנושא של ערי הלוויים כנזכר והלשון הדומה, כמו כן הדוגמאות הבאות:
א) “וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהו’ כא,א).
= “וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (במ’ לב,כח).
ב) “כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה וּמִגְרְשֵׁיהֶן” (יהו’ כא,מא).
= “וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר: כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן” (במ’ לה,ו-ז).
ג) “תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ כֵּן לְכָל הֶעָרִים הָאֵלֶּה” (יהו’ כא,מב).
= “עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם” (במ’ לה,ב).
לגבי השתייכותו של פרק כ’ לרובד הכוהני, נקודה זו אינה ודאית, שכן ניכר שבפני כותב פרק זה עמדו הן הרובד הכוהני בתורה והן הרובד הדבטרונומיסטי, כך שיתכן ומדובר בעצם ברובד כוהני מאוחר. אמנם עצם הזכרת ערי המקלט הן בפרק כ’ והן בפרק כ”א הכוהני, יכולה אולי לסייע לשייך אף את פרק כ’ לרובד הכוהני. (ראו כאן בהרחבה על כך שלמעשה פרק כ’ הוא כוהני שעבר עריכה מאוחרת).