עמלק – מי הם והאם ומתי הושמדו?

ישנן במקרא מספר סתירות ואי-בהירויות סביב “עמלק”. בפוסט זה אכנס לשתיים מהן: האם עמלק היה מצאצאי עשיו והיה אחד משבטי אדום או שמא היה עם קדום יותר, וכן האם הושמד בידי שאול או לא.

האם עמלק היה שבט אדומי או קדום יותר?

האיזכור הראשון לעם העמלקי מתייחס דווקא לתקופה קדומה למדי – תקופתו של אברהם, בתיאור מלחמות המלכים:
“וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר: וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר” (בר’ יד,ה-ז).
יש לשים לב שבכל אחד מהמקומות נזכר מי הוא הוכה שם: רפאים בעשתרות קרניים, האימים בשוה קריתים, החורי בשעיר עד איל פארן ואת האמרי בחצצון תמר. מי הוכה ב”שדה העמלקי”? העמלקי!
הנה לנו איפוא איזכור לקיומם של העמלקים המתייחס כבר לתקופתו של אברהם, הם מתוארים כיושבים באזור קדש, מה שמאוחר יותר יוכר כאזור ישיבתם של השבטים האדומיים.

בניגוד לתיאור זה, העמדה המקובלת יותר במקרא היא שעמלק הינו אחד משבטי אדום, מצאצאי עשיו בן יעקב.
כך “וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק” (בר’ לו,יב), “אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן […] אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה” (שם,טו-טז).

מקור נוסף הנראה מתאים יותר לעמדה הראשונה, זו שאינה רואה בעמלק שבט אדומי, הוא פסוק מתוך נבואות בלעם:
“דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת: וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל: וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד” (במ’ כד,יז-כ).
בקטע זה מזכיר בלעם כמה מעמי האזור, מואב, אדום ובהמשך את הקיני. הוא מזכיר את עמלק בנפרד מאדום, אבל עיקר הנקודה היא שדווקא על עמלק הוא אומר שהוא העם הקדום ביותר באזור. זה משקף לכאורה עמדה דומה לזו הרואה בעמלק עם קדום יותר משבטי אדום, בדומה לעולה מהתיאור ממלחמות המלכים בימי אברהם.

מחיית זכר עמלק בימי שאול

אחד הסיפורים המוכרים במקרא מספר על השמדת העמלקים בידי שאול המלך. בתחילה נצטווה שאול בידי שמואל הנביא על השמדה מוחלטת של העמלקים ורכושם:
“כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר” (שמ”א טו,ב-ג).
לפי הסיפור שאול אכן השמיד השמדה מוחלטת את העמלקים, אבל הותיר את אגג מלך עמלק חי עד שבא שמואל והרגו בעצמו.
“וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם: וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב: וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ” (שם,ז-ט).
“וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל” (שם,לג).

הנה לנו תיאור של השמדה מוחלטת של עמלק בידי שאול ושמואל. ועם זאת אנו מוצאים איזכור הבא לתאר מציאות קרובה יחסית בזמן להשמדה זו, איזכור המתאר את קיומו של העמלקים כשבט משמעותי.
תחילה דוד נתקל בעמלקים: “וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגְּשׁוּרִי (והגרזי) וְהַגִּזְרִי וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם” (שמ”א כז,ח). עמלק מתואר כאן כשבט היושב באותו אזור בו השמיד אותו שאול רק זמן קצר קודם לכן: “וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם” (שמ”א טו,ז).

התירוץ המקובל לסתירה הזו, היא שבין שביתו של אגג מלך עמלק בידי שאול ועד להריגתו בידי שמואל, הספיק אגג לעבר כמה וכמה נשים. אין ספק שזהו תירוץ בלתי סביר בעליל. מה גם שעמלק מתואר שוב וכשבט דיי גדול זמן קצר יחסית לאחר השמדתו:
“וַיְהִי בְּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו צִקְלַג בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ: וַיִּשְׁבּוּ אֶת-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר-בָּהּ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ וַיִּנְהֲגוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם” (שמ”א ל,א-ב).
“וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ: וַיַּצֵּל דָּוִד אֵת כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ עֲמָלֵק וְאֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו הִצִּיל דָּוִד: וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד” (שם,יז-יט).
אם מסופר שנותרו “רק” 400 איש-נער שלא הצליח דוד לתפוס ולהרוג, כלומר שהגדוד עצמו היה הרבה יותר גדול, סביר להניח שמדובר בלפחות 1,000 איש.
מהיכן צצו פתאום 1,000 גברים עמלקים (ועוד נשיהם וטפם), אם שאול השמיד את עמלק מלבד אגג שהרגו שמואל?

פסוק מעניין בדבה”י בענין זה: “וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם: וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דבה”א ד,מב-מג).
פסוק זה מנוסח כביכול נכתב טרום גלות בבל ומתייחס לתקופתו של המלך חזקיהו, מזכיר אוכלוסיה עמלקית שהיוותה את “שארית הפליטה” של עמלק. מחבר דבה”י מנסה אולי בעקיפין להסביר מניין היו עמלקים לאחר ששאול השמיד אותם, ולדבריו היו כאלו הצליחו להמלט ומהם נמשך קיומו של העם העמלקי. תיאור זה סותר למדי את סיפור מחיית עמלק בידי שאול המלך.

במגילת אסתר המן מכונה “האגגי” (אס’ ג,א, י; ח,ג, ד; ט,כד), חז”ל הוציאו כדרכם את הכתוב מפשוטו, וטענו שהכוונה היא שהמן היה עמלקי – מצאצאי אגג מלך עמלק, אבל קרוב לוודאי שאין זה פשוטו של מקרא, כאמור.