האם יעקב ברח לחרן או הלך לשם בשליחות?

יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה.
האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?

בסיום סיפור ברכת יצחק ליעקב ועשו, נאמר “וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת-יַעֲקֹב עַל-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת-יַעֲקֹב אָחִי: וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת-דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ: וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי חָרָנָה: וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר-תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ: עַד-שׁוּב אַף-אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם-שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד” (בר’ כז,מא-מה).
על פי קטע זה יעקב נאלץ “לברוח” ל”חרן”, מפני כעסו של עשו עקב גניבת הברכות ממנו בידי יעקב.

אך מיד לאחר מכן נאמר כך: “וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ … וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו” (בר’ כז,מו – כח,ה).
על-פי קטע זה יעקב לא “ברח” ולא ל”חרן”, אלא “הלך” ל”פדן ארם”. ובכלל מסיבה של שמירה על טהרת הגזע, ולא בריחה בגלל כעסו של עשו אחיו.

בקטע השני גם נאמר “מבנות חת כאלה“, למה הכוונה “כאלה”?
המילה “כאלה”, מצביעה לכאורה על המשך ישיר של הקטע אודות נשי עשו, ולא כקטע החוזר לנושא שדובר בעבר. מתאים יותר לומר “כאלה”, במשפט המשך לדיבור אודות מורת הרוח של יצחק ורבקה מנשות עשו, אבל לא מתאים לומר “כאלה” היכן שקטע ארוך קוטע את הרציפות של הנושא המדובר.
כנראה שדברים אלו מתייחסים לקטע אחר, שנקטע על-ידי סיפור גניבת הברכות. שם נאמר “וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה” (בר’ כו,לד-לה).
הקטע המתחיל ב: “וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת” (כז,מו), הוא המשך ישיר של המסופר על מורת-הרוח של יצחק ורבקה מנשותיו החיתיות של עשו.

גם בקטע ההמשך בו מסופר שעשו שמע על “לכתו” של יעקב, אין זכר ל”בריחה” ול”חימה” של עשו, אלא רק לנושא הנשים החתיות.
ראה “וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם: וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל-יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל-נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה” (בר’ כח,ו-ט).
כך שבעוד קטע אחד מתאר את עשו כמי שמתכנן לרצוח את יעקב, ולכן על יעקב לברוח מידית. הקטע האחרון מספר שעשו יודע שיעקב הולך אל לבן בשליחות אביו, אך הוא כלל לא מנסה לרדוף אחריו, וכלל לא יודע שיעקב ‘אמור’ לברוח ושהוא אמור לרצות לרצוח אותו.
קטע ההמשך אודות בנות-חת, אינו יודע כלל מבריחת יעקב, ולא משנאתו של עשו יעקב כלל. יש כאן לכאורה שני סיפורים שונים לחלוטין, סיפור של גניבת ברכות ובריחה של יעקב, וסיפור שני על מורת-רוח של יצחק ורבקה מנשות עשו ומבנות חת וכנען ושליחת יעקב לישא אשה מבנות משפחתו.

חרן, טורקיה

בקרב החוקרים מקובל, שיש כאן שני מקורות שונים:
המקור הכהני – מספר על מורת הרוח של יצחק ורבקה מנשותיו של עשו, ולפי מקור זה המניע לשליחת יעקב אל לבן הארמי היה לשם מציאת אשה כשרה בעיני הוריו. מקור זה מדבר על “הליכה” של יעקב אל “פדן ארם”, וגם משתמש במטבעות לשון כהניות כמו “אל שדי”, “יפרך ויברך”, “קהל עמים” ו”ארץ מגריך”.
המקור העממי – מספר כי יעקב “ברח” אל “חרן”, בגלל שהוא גנב לעשו את הברכות.

עם זאת יש לתהות האם הושע הכיר גירסה משולבת, ראו “וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר” (הו׳ יב,יג), גם בריחה וגם “שדה ארם” הלא היא “פדן ארם”.

[עיקר הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 12/11/2012, עם תיקונים ותוספת]