נאמר “וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ: וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן” (בר’ יד,יז-יח).
היכן הוא “עמק המלך”?
מהפסוקים הנ”ל משתמע שמיקומו של “עמק המלך” הוא ליד שלם, היא ירושלים.
אנו מוצאים איזכור נוסף ל”עמק המלך” במקרא: “וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּיו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל-שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (שמ”ב יח,יח).
אנו למדים מזה ש”עמק המלך” נודע בשמו זה בזמן כתיבת ספר שמואל, המתייחס למצבת “יד אבשלום” העומדת ב”עמק המלך” – “עד היום הזה”.
סביר להניח שבימי משה משפט הבהרה כמו “עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ” (בר’ יד,יז) היה חסר הבנה ומשמעות, בניגוד לתקופת המלוכה אז כבר נודע העמק בשם זה – “עמק המלך”.
נמצא כי ייתכן וכאן לפנינו דוגמה נוספת לאנכרוניזם בתורה, בו הכותב מסביר לקורא את השם “עמק שוה” עם השם המוכר בזמנו – “עמק המלך”.
עמק יהושפט, ציור של תומאס סידון מאמצע המאה ה-19
ייתכן גם שיש בידנו לזהות תקופה ברורה יותר מתי לכל המוקדם נקרא כך המקום. שכן לעמק הזה ישנו כפי הנראה שם נוסף – “עמק יהושפט” על שמו של יהושפט מלך יהודה.
“וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ” (יואל ד,ב), ולאחר מכן: “יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב” (שם,יב)
כלומר, העמק נקרא על שם “המלך יהושפט”, ופעמים נקרא “יהושפט” ופעמים “המלך”, אבל המלך הלזה אינו מלך כלשהו אלא יהושפט! אם אכן כך, נמצא כי לכל המוקדם השם “עמק המלך” נוצר בימי יהושפט – 846-867 לפנה”ס, אמצע המאה ה-9 לפנה”ס.
ולמעשה, סביר יותר שבימי יהושפט עצמו אז נקרא העמק “עמק המלך” ומאוחר יותר נקרא רק “עמק יהושפט”. אם כך, נמצא כי ייתכן שיש בכך כדי לתארך פרשה זו (או עכ”פ הערת הבהרה זו) לאמצע המאה ה-9 לפנה”ס, לימיו של יהושפט, אז צויין שמו החדש של העמק – “עמק המלך”, לצד שמו הקודם – “עמק שווה”. כמו כן, יש בזה כדי לתארך את כתיבת סיפור אבשלום בס’ שמואל לתקופה זו.
מעניין,שני פסוקים לפני, יש גם אנכרוניזם עם דָּן (יד,יד)
אבל מי אמר לך ש’עמק המלך’ הוא ביטוי שלא יכל להיות בימי משה? הרי גם בימיו היו מלכים. אולי הכוונה למלך הכנעני המקומי? אולי למלך מצרים ששלט באזור?
בהחלט נכון, לכן אינני טוען שיש כאן הוכחה לאנכרוניזם אלא שהעובדה שאנו יודעים שבתקופת המלוכה המקום נקרא “עמק המלך” מעלה את החשד שיש כאן אנכרוניזם, אבל הוכחה אכן אין.
כלומר, השם חייב להשתנות במשך זמן כה רב? האם ידוע שלשמות באזור היה תאריך תפוגה של מאות שנים בודדות? הרי עד היום השתמרו אצל הערבים שמות על פני אלפיים שנה ויותר.
בהחלט לא חייב להשתנות, אחרת זה לא היה חשד לאנכרוניזם אלא הוכחה. עם זאת, שים לב שגם כששמות משתמרים משך מאות שנים למרות חילופי אוכלוסיות, בדר”כ השם משתבש קצת או הרבה, כך שזה שיקול. מה גם שבתורה השם “עמק המלך” מוצג כשם מאוחר לשם עתיק יותר “עמק שוה” – השם שהמספר טוען לכאו׳ שהיה שם המקום בזמן המאורע.