בס’ שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל, ראה לדוגמה “כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (שמ”א ט,טז), ובהמשך “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד” (שמ”א י,א).
אך נדמה שזה לא כל כך פשוט, שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך על ישראל.
בס’ מלכים מובאת תפילתו של שלמה לאחר הקמת המקדש בירושלים, ושם נאמר “מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (מל”א ח,טז).
והנה מחבר דבה”י מעתיק את הפסוק מילה במילה, אך באמצעו ישנה תוספת: “מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (דהי”ב ו,ה-ו).
יש לציין שהתוספת בדבה”י נראית לכאורה כתוספת מתבקשת על הנאמר במקור בס’ מלכים, ואם אכן כן אין זו תוספת של דבה”י אלא קטע שנשמט מהנוסח של ס’ מלכים שלפנינו. קשה לדווא את זה, כי שאול אינו נזכר בס’ מלכים כדי שנוכל לבחון את יחס המחבר אליו.
למעשה שלמה חוזר על נבואה שנאמרה לדוד, ולכן יש להשוות עם הנבואה כפי שנאמרה לדוד ולראות אם ישנם הבדלים (אני מדגיש את הדברים שנזכרו בשני המקורות):
המקרא מייחס לשלמה כמי שאומר “וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי וּבְיָדוֹ מִלֵּא לֵאמֹר: מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי” (מל”א ח,טו-יט).
נבואה דומה לזו מצויה בס’ שמואל כמי שנאמרה לדוד. “לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי: כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן: בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים: וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל: וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה: וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהוָה: כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ: הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם: אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם: וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ: וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם: כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד” (שמ”ב ז,ה-יז).
מעניין הדבר שלמרות הדמיון בין הנבואה בס’ מלכים לבין ס’ שמואל, ישנם הבדלים.
מלבד התימצות של הנבואה בס’ מלכים, דבר הגיוני לכשעצמו. ישנו שינוי משמעותי יותר, אם כי לא בעלת משמעות מהפכנית. בס’ שמואל חידוש הנבואה הוא בעצם הרעיון של בית מקדש של קבע ולא כזה שנע ונד כאהל ומשכן. בעוד בס’ מלכים החידוש של הנבואה הוא בחירת עיר לבניית המקדש.
ולענייננו, ע”פ הנבואה בס’ שמואל אין איזכור שדוד היה הראשון שנבחר בידי האל להיות נגיד על ישראל. ויתכן שאף להיפך, ראו “הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל”, אם כי יתכן שהכוונה לשופטים מתקופת השופטים ואינו כולל את שאול, אך אין הכרח לכך.
גם כפי נוסח הנבואה שלפנינו בס’ מלכים, לא כתוב שדוד היה הראשון שנבחר להיות נגיד על ישראל, אם כי ישנה אולי משמעות שכזו.
אך לפי הנוסח בדבה”י המשמעות שונה בהחלט. ואביא את כל הקטע כפי שהוא בדה”י:
“וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִיד אָבִי וּבְיָדָיו מִלֵּא לֵאמֹר: מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי” (דהי”ב ו,ד-ט).
הקטע הינו ציטוט מילה במילה ואות באות כפי שהוא בס’ מלכים, חוץ מהתוספת (באדום).
האם מחבר דבה”י כתב פרשנות לדברי ס’ מלכים שלא כפי שמשתמע מהנבואה בס’ שמואל?
ייתכן, אך התוספת בדבה”י הינה תוספת מתבקשת, שבלעדיה הנוסח נראה עקר. כך שיתכן שכך היה הנוסח כבר בס’ מלכים (שלא כפי שהוא לפנינו), וה’תוספת’ נשמטה בטעות אולי עקב טעות הדומות של המילים “להיות שמי שם” הנזכרות פעמיים בקטע וגרמו לבלבול.
אם אכן כך שכבר מחבר מלכים הוא זה שכתב שדוד היה הראשון שנבחר להיות נגיד על ישראל, על סמך מה שינה את משמעות הנבואה כפי שהיא בס’ שמואל?
האם עמד בפניו נוסח אחר של הנבואה של ס’ שמואל? או שמא זו פרשנות חדשה שלו לנבואה?
ס’ מלכים “השלם” אכן נראה כהמשך של ס’ שמואל. אך האם כך היה הדבר כשנכתבו דברי שלמה הנ”ל? לא בטוח כלל וכלל, וכבר דשו בזה חוקרים רבים.
איפה דשו בזה החוקרים לאפשר לקרוא עוד?