ראיות נוספות שמחבר דברי הימים השתמש בנוסח שונה של ס’ שמואל

כתבתי על כך בעבר שחוקרים הציגו ראיות לכך שחלק מההבדלים בין ס’ דברי הימים לבין ס’ שמואל נובעים מגירסה שונה של ס’ שמואל שמחבר דבה”י השתמש בו.

יצויין, שאין הכוונה לרוב המוחלט של ההבדלים בין הספרים, הבדלים שהם בעיקרם הוספות גדולות בלשונו הייחודי והמאוחר (עברית מקראית מאוחרת) של מחבר דבה”י, אלא להבדלי נוסח שלכאורה על פניהם אין סיבה מכוונת שמחבר דבה”י יעשה אותם.

ברשומה זו אני מביא דוגמאות נוספות המחזקות את המסקנה הנזכרת של החוקרים, לפיה היה עד-נוסח אחר של ס’ שמואל, שבו ולא בנוסח-המוסרה שלפנינו, השתמש מחבר דבה”י.

א) נאמר “וַיָּבֹאוּ כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל. בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ. בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ” (שמ”ב ה,ג-ו)

דבה”י אינו מביא את שני הפסוקים האמצעיים (ד-ה): “וַיָּבֹאוּ כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת-דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהוָה בְּיַד-שְׁמוּאֵל. וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל-יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ” (דבה”א יא,ג-ד).

ניתן להבחין בכך שמחבר דבה”י, גם לאחר ההשמטה, שיפץ את הלשון והוסיף את “כדבר יהוה ביד שמואל”.

מדוע לא הביא מחבר דבה”י את שני הפסוקים הללו? אז אמנם הוא מביא פסוקים דומים לאלו בסוף חלק א’ (כט,כז), פסוקים שהם ציטוט מפסוקים דומים מס’ מלכים (מל”א ב,יא) ולא של הפסוקים הנ”ל. אבל האם ישנה סיבה נוספת מדוע לא הביא את המידע הזה כאן כבס’ שמואל?

והנה, באחת מהעתקות של ס’ שמואל במגילות קומראן (4QSam-a) הנוסח הוא כך:
“ויבאו כול זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל. וילך דויד ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ”.
גם כאן שני הפסוקים הנ”ל אינם נמצאים! יש כאן איפוא דוגמה נוספת המחזקת את ההשערה שמחבר דבה”י השתמש בנוסח שונה של ספר שמואל מזה המונח לפנינו, ועליו הוסיף ושינה עוד כהנה וכהנה.

ב) נאמר “כִּי-אַתָּה יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת-אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה-לָּךְ עַל-כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת-לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת-הַתְּפִלָּה הַזֹּאת” (שמ”ב ז,כז).

בדבה”י לעומת זאת הניסוח קצר בהרבה: “כִּי אַתָּה אֱלֹהַי גָּלִיתָ אֶת-אֹזֶן עַבְדְּךָ לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת עַל-כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ” (דבה”א יז,כה).

האם מחבר דבה”י רק ניסח מחדש את הפסוק בקצרה? ואם כן, האם זה ניסוח מקוצר של הנוסח שלפנינו בס’ שמואל או של עד-נוסח אחר?

והנה, בעותק ס’ שמואל מקומראן, הנוסח מצד אחד ארוך כבס’ שמואל שלפנינו, עם זאת מצד שני חלק מניסוחו דומה דווקא לדבה”י (מודגש): “כי אתה יהוה צבאות אלוהי ישראל גליתה את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת”.
זה מלמד להבנתי, שהנוסח בדבה”י הוא ככל הנראה כן ניסוח מקוצר של המחבר לפסוק מס’ שמואל, אבל ניסוח מקוצר של נוסח מעד-נוסח אחר מזה שלפנינו, כזה הדומה לזה מקומראן.

ממגילות קומראן

ג) נאמר “וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת-אֲרַם בֵּית-רְחוֹב וְאֶת-אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ” (שמ”ב י,ו).

בדבה”י נאמר “וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם-דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר-כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן-אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן-אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים. וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת-עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה” (דבה”א יט,ו-ז).

בדבה”י ישנם שינויים רבים לעומת ס’ שמואל, האם כאן זו תוספת מפרי קולמוסו של מחבר דבה”י? והנה, גם במקרה הזה מתברר שהמחבר התבסס על גירסה שונה של ס’ שמואל. כך עולה לכאורה מהמקור הנ”ל מקומראן, שם הגירסה כך (ההבדלים מדבה”י מודגשים, וההבדלים הזהים עם התוכן, אבל לא עם הנוסח, של שמואל שלנו בכחול מודגש):
“בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם-דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר-כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן-אֲרַם רְחוֹב וּמִן-אֲרַם מַעֲכָה וּמִן-אֲרַם צּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים. וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת אִישׁטוֹב וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מִן הערים וַיָּבֹאוּ להלחם“.

גם כאן ניתן לראות שלעיתים השינויים בדבה”י נובעים לכאורה מכך שהמחבר השתמש בגירסה שונה של ס’ שמואל, שונה מנוסח-המסורה שלפנינו.