בס’ יהושע (כא) ובדבה”י (א’ ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע”י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה.
להלן סיכום קצר של הרשימה:
1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו’ כא,ד; דבה”א ו,מב-מה).
2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו’ כא,ה; דבה”א ו,מו).
3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו’ כא,ו; דבה”א ו,מז).
4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו’ כא,ז; דבה”א ו,מח).
ישנן כמה בעיות ברשימה זו:
א) ע”פ הרשימה בני אהרן הכהנים קיבלו 56% מערי בני קהת, למרות שבימי יהושע לא מנו “בני אהרן הכהנים” יותר מכמה עשרות במקרה הטוב, בעוד בני קהת מנו כמה אלפים, כנראה כ-10,000 (ראה במ’ ג,כח; כו,סב).
ב) ישבו לכאורה לא מעט לויים בערי הכהנים. כמו משפחת “החברוני” מבני קהת שנקראו כך כנראה ע”ש ישיבתם בחברון (במ’ ג,כז) או להיפך, ואולי גם “הלבני” מבני גרשון ע”ש העיר לבנה (במ’ ג,כא).
ג) “גבע בנימין” מערי הכהנים, היתה ככל הנראה מיושבת בימי השופטים רק בבני בנימין, כידוע מסיפור פלגש-בגבעה, ולא בכהנים (שופ’ כ).
ד) כל ערי הכהנים רחוקים מאוד מ”שילה” שם שכן המשכן ע”פ המסופר כ-400 שנה, מאז ימי יהושע (יהו’ יח,א) עד ימי שמואל (שמ”א ג,כא). לא סביר שישבו כל הכהנים כל כך רחוק מהמשכן, ועוד שכך יוחלט בימי יהושע כשהמשכן יושב כבר בשילה.
ה) כל ערי הכהנים נמצאים אך ורק בשטחים של מה שהיתה ממלכת-יהודה, כשאין בכלל ערי לויים בשטחים אלו. לא מוזר?!
המפה המקורית נוצרה בידי אורי פרקש (ויקיפדיה ערך ‘ערי הלויים’)
בעיות אלו, מובילות למסקנה שכנראה לא היה מדובר ב”תכנית” מעשית לימי יהושע, אלא “אוטופיה”, בדומה לאוטופיות אחרות במקרא.
עם זאת יש לציין, שלפחות חלק מערי הכהנים שברשימה אכן היו כנראה ערים שדרו בהם כהנים. כמו “ענתות” (מל”א ב,כו; ירמ’ א,א), ואולי גם “גבעון” (מל”א ג,ד).
[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 1/6/2011, נוספו תיקונים]
באיזו תקופה נוצרה האוטופיה הזו?
כאמור לעיל חלוקת “ערי הלויים והכהנים” אינה מתאימה לימי יהושע, מכיון שהיו אז כהנים מעטים ביותר.
מיקומם של כל הכהנים ע”פ הרשימה רק בשטחי ממלכת-יהודה, וכהנים בלבד, ומיקומם במרחק משילה, מראה שרשימה זו נוצרה לאחר חורבן שילה, ואולי אף לאחר פילוג המלוכה.
אבל נראה לי לשער, שיש לאחר את הרשימה הזו עוד בהרבה, וכנראה לתקופת גלות בבל לכל המוקדם, מהסיבות דלהלן:
א) רשימה זו היא ממקור כוהני מובהק, ועל כן יש לתארך אותו כחלק מס”כ.
ב) החלוקה בין בני אהרן הכהנים, עליה מבוססת רשימה זו, אינה קודמת כנראה לימי יחזקאל, שאינו מכיר בחלוקה זו (יחז’ מד,י-טז; מח,יא).
ג) יחזקאל הוא הראשון מחוץ לתורה וס’ יהושע, שמדבר על חלוקה של שטחי נחלה לכהנים וללויים (יחז’ מה,א-ו; מח,י-יג).
ד) ערי הכהנים והלויים של ס”כ, נזכרות רק בספרי בית-שני:
ראה “נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה עַל-אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ” (דבה”א יג,ב), וראה “וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר בְּכָל יִשְׂרָאֵל הִתְיַצְּבוּ עָלָיו מִכָּל גְּבוּלָם: כִּי עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם כִּי הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַיהוָה” (דבה”ב יא,יג-יד), וכן “וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים בִּשְׂדֵי מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם בְּכָל עִיר וָעִיר אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָתֵת מָנוֹת לְכָל זָכָר בַּכֹּהֲנִים וּלְכָל הִתְיַחֵשׂ בַּלְוִיִּם” (דבה”ב לא,יט).
יתכן גם שמוזכרות ערים אלו בס’ עזרא ובנחמיה: “וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וּמִן הָעָם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּתִינִים בְּעָרֵיהֶם וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם” (עז’ ב,ע; נח’ ז,עב).
היוצא מכך שבדומה לחלוקה בין כהנים (בני אהרן) ללויים שהחלה להתגבש בימי יחזקאל, כך האוטופיה של חלוקת נחלות בא”י לכהנים וללויים החלה בימי יחזקאל, שאף הוא מציג גירסה משלו לאוטופיה זו.
ויותר מכך, המציאות בימי שיבת-ציון יכולה אולי להסביר חלק מהנקודות התמוהות בתכנית האוטופית הזאת. לדוגמה, את מספר הערים הגדול שיועדו לכהנים ע”פ הרשימה.
שכן בימי שיבת ציון מנו הכהנים (ע”פ המקרא) כמה אלפי איש, בעוד הלויים והמשוררים והשוערים יחדיו מנו מאות בודדות (עז’ ב,לו-מב; נח’ ז,לט-מה. ע”פ מקורות אלו הכהנים כ-4,300 והלויים 360. ראה גם עז’ ח,יז-יט, המספר שהצליח למצוא כמה עשרות לויים בודדות נוספים בלבד שיעלו לארץ).
העולה מדברים אלו, שע”פ העמדה הכהנית הזו (בשונה מיחזקאל ואולי גם מאחרים מאסכולה זו) הכהנים הרבים הם אלו שהיו ממלכת יהודה במקור, ואילו הלויים המעטים הם אלו שהיו במקור מממלכת ישראל – בין אם גלו קודם מישראל ליהודה ובין אם גלו לאשור ועלו חזרה עם גולי בבל.
היוצא מכך שכנראה יש לתארך את התכנית האוטופית של 48 ערי הכהנים והלויים וחלוקתן ביניהם, לראשית תקופת שיבת-ציון או מעט קודם לכן.
בספר דברים לכאורה הכהנים והלויים חד הם, הוא הדין בספר יחזקאל, אולם בספר במדבר משמע שיש לויים שאינם כהנים. אולי החלוקה שתיארת מתאימה לספר במדבר? (אין כעת עיתותי לבדוק את הדברים לעומקם).
פרשת ערי הלויים היא כהנית ועל כן כמו התפישה הכהנית דוגלת בחלוקה בין כהנים ללויים (שאת תחילתה רואים ביחזקאל) בניגוד לתפישה הדויטרונומיסטית שכל הלויים הם כהנים בכח גם אם לא בפועל.
מרתק, מרתק! גם שני חלקי ‘פולמוס הכהונה’ שמשום מה לא ראיתים עד לאחרונה