נוסח המסורה

בפרשת התוכחה בויק’ כו ישנם מספר פסוקים החשודים כעריכה, שיבוש או תוספת מאוחרת.
בפוסט זה נראה דוגמה לפסוק שכמו במקומות רבים במקרא – אינו נמצא במקומו. המשך…

בספר יהושע (פרק ח’) מתואר כיבוש העי, לאחר הכשלון הראשון. הטקטיקה שנקטו יהושע ובני ישראל היתה הצבת אורב מאחורי העיר, ומשיכת אנשי העיר החוצה על ידי העמדת פני בורחים.
חוקרים רבים הבחינו בכך שנראה שנכנסו בפרק שתי גירסאות של סיפור הפלוגה האורבת.
המשך…

נראה שבקטע אודות לידתו של “אי כבוד”, נכדו של עלי הכהן, ישנה כפילות מוטעית. המשך…

שירת דוד מובאת במקרא פעמיים, פעם אחת בס’ שמואל ופעם נוספת בס’ תהלים, אך למרות שברור שמדובר בשירה אחת, ישנן הרבה הבדלים ושינויי נוסח בין שתי הגרסאות של השירה.
שירת דוד נותנת לנו הזדמנות לראות בעיניים עד כמה טקסטים מקראיים נשתבשו בהעתקות מדור לדור. המשך…

נאמר “וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה” (ויק’ יב,ו-ח).

המשך…

המעיין היטב בקרי וכתיב במקרא, ישים לב כי ככל הנראה רוב השינויים משקפים שינויים בצורות הכתיב של השפה העברית והארמית (או סתם טעויות כתיב).
ומעניין בהקשר זה אחד מהקרי וכתיב בשיה”ש, המשקף צורת כתיב קדומה לנקבה נוכחת: “קוּמִי (לכי) [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ” (שיה”ש ב,יג).
המשך…

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת: “מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?”. שאלה זו הינה בעצם ציטוט של פסוק בס’ דברים (ו,כ).
ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה, שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו “אשר צוה יהוה אלהינו אתכם“. אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק? המשך…

על אלקנה מסופר שהיה עולה עם משפחתו לשילה, כדי לזבוח את “זבח הימים” (שמ”א א,כא; ב,יט). מצוין שאלקנה היה עושה כך “שנה בשנה” (שם א,ז) ו”מימים ימימה” (שם א,ג; ב,יט), כלומר פעם בשנה היה עולה לשילה לזבוח את “זבח הימים” (ראה שמ’ יג,י; שופ’ יא,מ; כא,יט).
מה הוא אותו “זבח הימים”? האם הוא חלק מחג ציבורי או משהו משפחתי?
המשך…

נאמר “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (שמ’ לח,כא). ניסוח פסוק זה תמוה למדי, וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת, בשוגג או במזיד. המשך…