נאמר “עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (אס’ ט,יט).
המלים “היושבים בערי הפרזות” נראות כהערה הבאה לפרש את המונח “היהודים הפרזים”, ולומר שהכוונה היא לאלו היושבים בערים שאינן מוקפות חומה, כך בפשטות.
אך האם זו הערה מקורית של המחבר או תוספת מאוחרת? המשך…
נאמר “וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת-הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו” (שמ”א כב,ו).
ישנה בעיה בפסוק, שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות. כבר חז”ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית. אבל מה עם הפשט? המשך…
במקרא כמה וכמה קטעים מקבילים, קטעים שאחד מהם הועתק מחבירו או שניהם ממקור שלישי. קטעים מקבילים שכאלו נותנים לנו את ההזדמנות להשוואה בין גירסאות שונות ומראים לנו לא פעם איך העתקות שכאלו קיבעו במקרא גירסאות משובשות. המשך…
בדיני הנזיקין בתורה אנו מוצאם את החוק המחייב אדם לשלם נזקי בהמתו שאכלה בשדה של מישהו אחר. סתירה פנימית לכאורה בפסוק, יכולה ללמד אותנו שהטקסט חסר, טקסט שקיים בעדי נוסח אחרים, כמו הנוסח השומרוני ותרגום השבעים.
המשך…
מה הסיפור של הפסוק בשמות כג,יג? האם הוא במקומו ומהיכן מקורו?
המשך…
פרשת המן וגניזת צנצנת המן נזכרת לפני הקמת המשכן ולפני הקדשת אהרן ובניו לכהונה. אך המעיין בפסוקים על צנצנת המן יראה שפרשה זו לכאורה אינה במקומה הכרונולוגי. המשך…
בספר זכריה ישנו קטע הקוטע את הרצף, חוקרים רבים רואים בו קטע שלא במקומו הנכון. המשך…
נאמר “הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ” (עמוס ג,ט). המשך…
כתבתי בעבר בהרחבה על הריאליה של השערת התעודות למול הנוסח השומרוני ההרמוניסטי לתורה1. בפוסט זה אביא דוגמאות נוספות, דוגמאות המראות הרכבת תעודות שונות לכדי רצף אחד, כולל שימוש הקטעי פסוקים. המשך…
דוגמה נוספת למילים שאין להן הבנה במיקומן הנוכחי. המשך…