נאמר “וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר” (דב’ ז,ט). נוסח דומה לפסוק זה פותח שלש תפילות אחרות במקרא, דומה אבל שונה. המשך…
בנביאים נזכרים הפלשתים כמי שמוצאם הוא מהאי כפתור, ראה “הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר” (עמ’ ט,ז), וכן “כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר” (ירמ’ מז,ד). אך בתורה הדבר כלל לא ברור. המשך…
בתיאור בניית מקדש שלמה יש איזכור של ה”מחזה” בתיאור בניית הפתחים במקדש, מה זה ועל מה זה? ואולי מדובר בכלל בטעות סופר? המשך…
ידוע שצופן אתב”ש נמצא כנראה כבר במקרא בס’ ירמיה, שם צופן הנביא את השם “בבל” וכותב “ששך”, וכן במקום “כשדים” כותב “לב קמי”. המשך…
מזמורים ט’ וי’ בתהלים, הינם בעצם מזמור אחד. כך הוא בתרגום השבעים, וכך היה עד לימי בעלי התוספות (ראו רש”י מגילה יז,ב ד”ה בפרשה תשיעית, ותוס’ שם ד”ה ודוד).
למעשה בעיון קל במזמור ט’, ניתן להבחין שהוא בנוי מאקרוסטיכון אלפביתי, שהמשכו במזמור י’. ראו: המשך…
שלש פעמים בס’ יחזקאל נזכר אדם בשם “דניאל”, בשלושת המקומות מודבר בקרי כשהכתיב הוא “דנאל” בלא יו”ד. דמות זו נזכרת כשניה מתוך שלישית הצדיקים “נח – דנאל – איוב”
מי הוא זה ואיזה הוא, האמנם “דניאל”?
באלפבית היהודי ישנן חמש אותיות “מנצפך” שנכתבות שונה על פי המיקום שלהן, שכשהן נכתבות בסוף מילה הן נכתבות בצורה שונה. בכתב בעברי העתיק (המכונה “דעץ”) אין צורות כפולות לאותיות, והן קיימות רק בכתב המכונה “אשורי”. המשך…
בס’ במדבר מתואר טקס הקדשתם וטיהורם של הלויים, אך נדמה שישנן בעיות בתיאור הטקס. לא ברור מי מניף את הלויים וכמה פעמים מניפים אותם ומדוע. המשך…
בפירוט עבודת בני קהת (במ’ ד) פורטו כלי המשכן אותם יש לכסות, ובסיכום אף נאמר שכיסו את “כל” הכלים. עם זאת כלי אחד חסר – הכיור! המשך…
ישנה כפילות בתיאור עבודת הלויים: המשך…