בבראשית מ”ו הובאה רשימה של צאצאי יעקב, המתוארים כמי שירדו עמו למצרים. והנה בהשוואה לרשימות אחרות אנו נתקלים בהבדלים ושינויים המצביעים על גרסאות ומסורות שונות לגבי שמות ושושלות היוחסין של השבטים.
כמו כן נראה כי השוואה בין הרשימות מראה כי ייתכן והכותב בספר שופטים המציא שם של שופט!
המשך…
מסופר שפרעה ראה בחלומותיו, שבע פרות רעות ושבע פרות טובות, שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות.
ניתן בנקל לשים לב, שהפרות והשיבולים הרעות, מתוארות לעיתים כ”רקות” ברי”ש ופעמים כ”דקות” בדל”ת. המשך…
נאמר “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם: כִּי חַי יְהוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם: וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ” (שמ”א יד,לח-מא).
מה הפשר “הבה תמים”? הלא שאול מחפש את החוטא, לא את התמים?
בפוסט זה נראה סיבה נוספת לפקפק בתיאוריו של מחבר דבה”י אודות משמרות הכהונה והלוייה, זאת בעקבות שימושו בדמות בדיונית, דמות שנוצרה מטעות סופר בספר שמואל!
נאמר “וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ” (בר’ כג,י-יא).
הפרשנים המסורתיים התקשו בפירוש הלשון הקשה “לא אדני שמעני” (ר’ רש”י, ראב”ע ורשב”ם), קושי הנובע מכך שהרי עפרון הסכים לתת את מה שביקש אברהם, ולכן המילה “לא” אינה מובנת.
נאמר “וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ” (יהו’ כד,יב).
לכאורה, לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם, מה שסותר את האמור בתורה (במ’ כא,כא-לה; דב’ ב’,כד – ג,ח), וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: “וָאָבִא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם” (יהו’ כד,ח).
אז מה הולך פה?
ידוע וברור הדבר שהדמות האנושית הראשונה לפי המסורת המקראית היא דמות בשם “אדם”. בפוסט זה אראה סימנים ברורים למדי שהיתה מסורת מקראית חלופית לסדר הדורות הראשונים, בה הדמות הראשונה אינה “אדם” אלא דמות בשם “אנוש”. ממסורת זו נוצר ונותר המונח ‘בני אנוש’ ל’בני אדם’.
בפוסט זה אביא מספר דוגמאות לפסוקים בתורה שנשתבשו בידי מעתיקים ונתקבעו בנוסח המסורה כשהתקדש הנוסח הנוכחי.
על זמן חיבורה של מגילת רות כתבו כבר רבים וטובים, מהם הקדימוה לימי בית ראשון, ומהם איחרוה לימי בית שני.