נוסח המסורה

כתבתי על כך בעבר שחוקרים הציגו ראיות לכך שחלק מההבדלים בין ס’ דברי הימים לבין ס’ שמואל נובעים מגירסה שונה של ס’ שמואל שמחבר דבה”י השתמש בו. המשך…

בס’ מלכים ישנם ניסוחים דומים קבועים בהם משתמש המחבר לתאר את מלכי יהודה ואת מלכי ישראל, אך פה ושם ישנן חריגות מהניסוח הרגיל. פעמים לצורך ופעמים ככל הנראה רק כטעות מעתיק ששינה או השמיט. וכעת נראה דוגמה קטנה לכך. המשך…

בס’ שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל, ראה לדוגמה “כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (שמ”א ט,טז), ובהמשך “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד” (שמ”א י,א).
אך נדמה שזה לא כל כך פשוט, שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך על ישראל. המשך…

שיבת ציון החלה עם עלייתו של זרובבל, זרובבל בן שאלתיאל. לא ברור מדוע, אבל ייחוסו של זרובבל כלל אינו ברור. המשך…

נאמר “וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (שם,ט-י).
רגע, אבל מעכה בת אבשלום הלא היתה סבתא שלו, אמא של אביו אבים (אביה), לא אמא שלו!!! המשך…

במלחמת שבטי ישראל נגד שבט בנימין בעקבות פרשת “פילגש בגבעה”, מסופר שהם הגיעו לבית-אל, אל פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. מה עושה שם פנחס? האם אין זו אלא עריכה כהנית מאוחרת? המשך…

בתורה מסופר שפרעה ראה בחלומותיו, שבע פרות רעות ושבע פרות טובות, שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות.
ניתן בנקל לשים לב, שהפרות והשיבולים הרעות, מתוארות לעיתים כ”רקות” ברי”ש ופעמים כ”דקות” בדל”ת. המשך…

נאמר “וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי: וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו” (בר’ לז,ד-ח). המשך…

ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט, כפרשנות בדרך כלל, אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר.

המשך…

נאמר “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן-לְךָ לְאִשָּׁה […] וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת-שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה. וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת-דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו. […] וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם” (שמ”א יח,יז-כא). המשך…