נאמר “הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ” (עמוס ג,ט).
איזכורה של העיר-מדינה אשדוד בפסוק זה היא דיי תמוהה, מה להשוואת ארמונות באשדוד הקטנה מול ארמונותיה של מצרים? ומה לאשדוד עם ממלכת שומרון (ולא עם יהודה אויבתה)? ומדוע שדווקא אשדוד תיאסף על שומרון בדומה למצרים?
והנה מתרגום-השבעים עולה, כי הגירסה שעמדה כפי הנראה לעיני המתרגם היתה “באשור” ולא “באשדוד”!
חילוף האותיות בין “אשור” ל”אשדוד” הינו בהחלט סביר.
איזכורה של “אשור” בפסוק זה מתקבל על הדעת הרבה יותר, בהיותה אשור האימפריה השניה לצד (יריבתה) מצרים.
אשור נזכרת במקרא פעמים רבות בהקבלה למצרים, כמו מספר פעמים בס’ הושע, לדוגמה “וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ” (ז,יא).