בספר זכריה ישנו קטע הקוטע את הרצף, חוקרים רבים רואים בו קטע שלא במקומו הנכון.
זכריה ד
א וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. ב וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ. ד וָאַעַן וָאֹמַר אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה-אֵלֶּה אֲדֹנִי. ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה-הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי. ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר-יְהוָה אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם-בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ז מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ. ח וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ט יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה וְיָדַעְתָּ כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. י כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת-הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה-אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל-הָאָרֶץ. יא וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו מַה-שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה עַל-יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל-שְׂמֹאולָהּ. יב וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה-שְׁתֵּי שִׁבְּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב. יג וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה-אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי-הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל-אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.
קל להבחין בכך שהקטע המסומן (באדום) קוטע את השיח בין זכריה למלאך, אודות פרטי מנורת הזהב ומה חלקיה מסמלים.
זכריה שואל את המלאך מה מסרת המנורה בת שבעת הנרות, המלאך מתחיל לענות לו את תשובתו נקטעת עם נבואה אחרת כשהמשך התשובה באה מיד לאחריה ללא הקדמה כלשהי, מה שמחזק את הטיעון שמדובר אכן בקטע קוטע שנבע מטעות של מעתיק.
זכריה שואל את המלאך מה מסרת המנורה בת שבעת הנרות, המלאך מתחיל לענות לו את תשובתו נקטעת עם נבואה אחרת כשהמשך התשובה באה מיד לאחריה ללא הקדמה כלשהי, מה שמחזק את הטיעון שמדובר אכן בקטע קוטע שנבע מטעות של מעתיק.
יש לשים לב לכך שבניגוד לספר חגי המזכיר שוב ושוב את זרובבל לצד יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (חגי א,א, יב’ יד; ב,ב, ד), ספר זכריה כלל אינו מזכיר את זרובבל בשמו, אלא תחת הכינוי המרמז “צמח” (זכר’ ג,ח; ו,יב), מלבד בקטע זה!
ישנם חוקרים הטוענים שמקומו של קטע זה לאחר ג,ט, לאחר הנבואה שהופנתה ליהושע בן יהוצדק, ויש המציעים שמקומו של קטע זה בסוף פרק ד.