בפוסט זה אציג דעה מקובלת במחקר, לפיה בפרשת “כרם נבות היזרעאלי” ישנן שתי גרסאות שונות שהובאו בנפרד זו מזו.
אודות סיפור כרם נבות היזרעאלי ידועה בעיקר הגירסה הזו (מל”א כא):
כרם שהיה צמוד להיכלו של אחאב ביזרעאל, היה שייך לנבות היזרעאלי. אחאב שרצה את הכרם, הציע לנבות לקנות את הכרם, אך נבות סירב בטענה שהכרם היא נחלת אבותיו. אחאב חזר לביתו כועס ומאוכזב, וסיפר לאיזבל אשתו את הדו-שיח שלו עם נבות. תגובתה היתה שלא ידאג והיא כבר תשיג לו את הכרם.
איזבל כתבה ספרים לזקני העיר ודרשה להעמיד כנגד נבות עדי שקר שיעידו שהוא קיבל את אלוהים ואת המלך, מעשה שעונשו מוות. וכך הזקנים אכן עשו, והוציאו את נבות להורג מחוץ לעיר.
איזבל חזרה לאחאב והודיעה לו שנבות מת, וכי הוא יכול לרדת לרשת את כרם נבות. בתגובה בא אליו אליהו הנביא ואמר לו שעונשו הוא שהוא ימות היכן שמת נבות, ושושלתו תיכחד.
לכל אורך הגירסה הזו בס’ מלכים, נזכר שוב ושוב שהקרקע עליה נסובה הסיפור היה “כרם” (כא,א וב וו וז וטו וטז ויח).
והנה לצד גירסה זו, מצויה בהמשך הספר גירסה שונה לסיפור (הדגשתי את הנתונים השונים):
“וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ: וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר (שלשה) שָׁלִשׁוֹ שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה: אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ נְאֻם יְהוָה וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת נְאֻם יְהוָה וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יְהוָה” (מל”ב ט,כד-כו).
א’, לפי הגירסה הראשונה הוצא להורג רק נבות ועצמו, ולא נזכר שנהרגו גם בניו, וגם לא נזכר שנשפטו. בעוד לפי הגירסה השניה נרצחו נבות ובניו.
ב’, מצוין שנבות ובניו נרצחו “אמש”, לכאורה אין הכוונה לסיפור הוצאתו להורג של נבות על פי פסק בית-דין בדומה לגירסה הראשונה, שנעשה קבל עם ועדה (מל”א כא,יג) ולכאורה ביום ולא בליל אמש.
אגב, בולטת כאן העובדה שלא נזכר כאן ה”כרם” שנזכר בגירסה הראשונה, לפי הגירסה השניה לנבות היתה “חלקת שדה” ולא כרם.
יוצא איפוא, שלפי הגירסה השניה לא הוצא נבות להורג בהוראת בית-דין, אלא חוסלו הוא ובניו בחשכת הליל ללא עדים, כשאלהים מעיד שהוא כן ראה. וכל זה כדי שיוכל אחאב לרשת את “חלקת השדה” של נבות, ולא את כרמו.
ברור מהקטע הראשון, שאיזבל עשתה הכל כדי שיראה כלפי חוץ כדין צדק שנעשה בנבות, בגלל שהוא קילל אלהים ומלך הוא נהרג ונכסיו כולל כרמו הוחרמו למלך. לכן לא סביר שהרגו גם את בניו של נבות לפי גירסה זו של הסיפור. מכיון שלא סביר לפי הסיפור הראשון שנרצחו גם בניו של נבות, שהוא מעשה נבלה היפך מה שרצתה איזבל להציג, ואילו בסיפור השני אנו רואים פתאום שגם בניו של נבות נרצחו. יש להניח שיש כאן שתי גירסאות לסיפור כרם נבות.
ראו על כך באריכות במאמרו של פרופ’ אלכסנדר רופא.
כידוע שמחבר ספר מלכים השתמש גם במקורות כתובים שהיו בפניו, ביניהם ספרי “דברי הימים למלכי ישראל” ו”דברי הימים למלכי יהודה”.
החוקרים העלו שהמחבר השתמש גם בכתבים מחוגי הנביאים, ולכן ניתן למצוא בס’ מלכים דפוסי לשון המצויים בספרי הנביאים, כמו “ויהי דבר יהוה אל …” וכדומה.
מכיון שכך, ניתן לשער ששתי הגרסאות באו משני “בתי מדרש” שונים. ואכן בגירסה הראשונה הנביא הדומיננטי הוא אליהו, בעוד בגירסה השניה אלישע הוא הנביא הדומיננטי. מה שיכול אולי להצביע על המקורות השונים לשתי הגירסאות, הראשונה מבני הנביאים תלמידי אליהו, והגירסה השניה מתלמידי אלישע (שהוא עצמו גם היה תלמידו של אליהו).