בס’ במדבר מתואר טקס הקדשתם וטיהורם של הלויים, אך נדמה שישנן בעיות בתיאור הטקס. לא ברור מי מניף את הלויים וכמה פעמים מניפים אותם ומדוע.
נאמר “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם: וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ: וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת: וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי יְהוָה וְסָמְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְוִיִּם: וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְהוָה: וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַיהוָה לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם: וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיהוָה: וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה” (במ’ ח,ה-טו).
1) ההדגשה הראשונה מסמנת את הציווי על אהרן להניף את הלויים, וזאת לאחר שסמכו העם את ידיהם על הלויים.
2) ההדגשה השניה מסמנת את הציווי החוזר על הנפה של הלויים, כשההנפה הזו מתבצעת לאחר הקרבת פרי החטאת והעולה לכפר על הלויים. מי מניף בהנפה זו? מהלשון משמע שמשה הוא המניף – “והנפת” (ראה רשב”ם).
3) ההדגשה השלישית מסמנת משפט המדבר על טיהור הלויים והנפתם לאחר שכבר טוהרו והונפו והותרו כבר לעבוד באהל-מועד.
יש כאן בעייתיות, שכן אם כבר הונפו הלויים בראשונה (בידי אהרן), לשם מה ההנפה הנוספת?
בעייה שניה, שהיא לכאורה קשה יותר, לשם מה הטקס החוזר של הטהרה וההנפה לאחר שכבר הותרו הלויים לעבוד באהל-מועד?
בעיה שלישית, מתיאור קיום הטקס עולה לכאורה שהיתה רק הנפה אחת וטקס אחד.
כאמור “וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם: וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם” (שם,כ-כב).
בקטע זה לא נזכרה ההנפה השניה (בידי משה), ולא הטקס החוזר.
לגבי האיזכור השלישי, דומני שאין כוונת הפסוק לצוות על הנפה שלישית. אלא בסך הכל לאחר הציווי המפורט של טקס הטיהור, בא משפט ציווי מתומצת: ‘תטהר אותם ותניף אותם’, כשהכוונה היא לטקס שתואר קודם לכן ולא לטקס נוסף.
אבל מה ההסבר להנפה השניה (בידי משה)? ולמה הנפה זו נעדרת מתיאור קיום הציווי?