פרשת אחרי מות

חטאטהרהטומאהיום הכיפוריםמקדשמשכןפרה אדומהקדושה

חטאים מטמאים את המקדש – התפישה הכהנית

בפרשת פרה אדומה נאמר “הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים: הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר: כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ” (במ’ יט,יא-יג).

בקטע זה מובעת האיסור להשאר טמא. לאדם הנטמא ישנו תהליך ברור ומסודר של היטהרות, וכמו במקרה זה – אדם הנטמא למת נטמא מיד ל-7 ימים. ביום ה-3 לטומאתו עליו להתחטא במי אפר הפרה האדומה, וכן ביום ה-7 והאחרון לטומאתו. מודגש עוד בקטע, שאם האדם אינו מתחטא, טומאתו לא עוברת לאחר שבעת ימי הטומאה. ועוד יותר מזה מודגש שמי שאינו מתחטא נענש בעונש הכרת, מכיון שנשאר בטומאתו.

ברצוני להתמקד דווקא בנקודה אחרת בקטע המצוטט: “כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (יג). המשך…

בין המקור הכהני לדויטרונומיסטידבריםדויטרונומיהמקור הכהניטומאהכהונהנבלה וטרפהס"כסה"ב - ספר הבריתסה"קסתירות בחוקי התורה

סתירה: האם התורה אוסרת לאכול נבלה וטרפה?

ב’ספר הברית‘ נאמר אודות אכילת בשר בהמה שנטרפה: “ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו” (שמ’ כב,ל). ס”ד מרחיב את האיסור לכל בשר נבילה: “לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה’ אלהיך” (דב’ יד,כא).

לעומת סה”ב [- ספר הברית] וס”ד [- ספר דברים], מעיון בס”כ [- ספר כוהנים, המקור הכוהני] עולה, כי אסכולה זו סבורה שאין איסור על העם לאכול נבלה וטרפה, איסור כזה חל על הכהנים בלבד!

המשך…

סה"קעריותעריכת המקראקדושהתועבה

שתי פרשיות העריות – שני מקורות שונים?

בין שתי פרשיות העריות (ויק’ יח וכ) יש דמיון רב ומאידך ישנם גם הבדלים רבים, שיש בהם להעיד אולי שמקור שני הפרקים ממקורות שונים.

הדמיון

שני הפרקים דנים בעברות דומות, ומכללן ב-12 עברות מסויימות:
א) נתינתו זרעו למולך (יח,כא; כ,ב-ה), ב) ניאוף אשת איש (יח,כ; כ,י), ג) אשת אביו (יח,ח; כ,יא), ד) כלתו אשת בנו (יח,טו; כ,יב), ה) זכר (יח,כב; כ,יג), ו) אשה ובתה (יח,יז; כ,יד), ז) בהמה (יח,כג; כ,טו-טז), ח) אחותו (יח,ט ויא; כ,יז), ט) נדה (יח,יט; כ,יח), י) אחות אביו או אמו (יח,יב-יג; כ,יט), יא) דודתו (יח,יד; כ,כ), יב) אשת אחיו (יח,טז; כ,כא). המשך…

המקור הכהנייום הכיפוריםס"כסה"קצרעתרע קדמוןשעיר לעזאזל

טהרת המצורע, השעיר לעזאזל והכוחות הדמוניים

בציווי אודות טיהור המצורע נאמר “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת-אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ עַל-מַיִם חַיִּים: אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים: וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה” (ויק’ יד,ד-ז).
כלומר, על הכהן לקחת שתי ציפורים, ולשחוט אחת ואת השניה לשלוח מחוץ לעיר.

המשך…