האם מניפים גם את שוק התרומה? – שני רבדים מתוך המקור הכוהני
אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס”כ), היא לגבי “חוק התנופה”. אם הכהן מניף רק את “חזה התנופה”, או שמניף אף את “שוק התרומה”. המשך…
אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס”כ), היא לגבי “חוק התנופה”. אם הכהן מניף רק את “חזה התנופה”, או שמניף אף את “שוק התרומה”. המשך…
מה דינו של המועל בקדשים בשוגג? עיון בפסוקים מעלה שישנה סתירה בענין זה. המשך…
סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…
בפוסט אחר הראיתי שלשונה של פרשת “עשרת הדברות” היא דויטרונומיסטית (אסכולת ספר דברים). עובדה זו תמוהה למדי בגירסתה בס’ שמות (כ,א-יג), שכן המעטפת של פרשה זו הינה קדם-דויטרונומיסטית (שמ’ יט; כ,יח-כו), ואם כך מה עושה קטע דויטרונומיטסי בתוך טקסט קדם-דויטרונומיסטי? האם קטע הדברות הינו הקטע המקורי או תוספת מאוחרת? המשך…
בפרשת היתר הבמות בס’ הברית, נזכר איסור לעלות במדרגות למזבח: “וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו” (שמ’ כ,כב). טעם האיסור, כי בעליה ב”מעלות” – מדרגות, יש גילוי ערוה. שכן בזמניהם לא נהגו ללבוש לבוש תחתון, אלא רק בגד עליון כעין שמלה.
האם ישנה סתירה לחוק זה ממקום אחר במקרא? ולמעשה האם למזבח במקדש דווקא כן היו מדרגות? המשך…
בפוסט זה נראה ש”פרשת המן” משלבת בתוכה שתי מסורות שונות כשאחת מהן מתכתבת עם זו שבפרשת “בשר התאווה”. המשך…
בפרשת “והיה כי יביאך” נזכרו כמה מדיני חג-המצות: “שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ” (שמ’ יג,ו-ז).
לכאורה תמוה שנזכרו כאן דינים אלו בשלישית, שכן כמה פסוקים קודם לכן הובאו דינים דומים אלו פעמיים: המשך…
בשמ’ ו מובאת רשימת יוחסין, רשימה זו מוזרה מכמה בחינות, הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה. המשך…
יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה.
האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?
ישנן בתורה מסורות סותרות בשאלת זהותן של נשותיו של עשיו בנו של יצחק.
מסורת אחת, במסגרת סיפור הברכות שנתן יצחק לבניו יעקב ועשיו ובריחת יעקב לפדן-ארם, כותבת כך:
“וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה” (בר’ כו,לד-לה). כמו כן נאמר “וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה” (בר’ כח,ח-ט). המשך…