האם קיימת מסורת אחרת מתי מת אברהם?
לפי הקו המרכזי בס’ בראשית, אברהם מת עשרות שנים לאחר נישואי יצחק לרבקה. עם זאת ייתכן וישנה בספר גם מסורת שונה, לפיה אברהם מת כבר בעת מסעו של עבדו לארם-נהרים והבאת רבקה בת בתואל ליצחק לאשה.
המקור הכהני
הבשורה על לידת יצחק – שתי גרסאות שונות
אברהם נתבשר פעמיים על לידת יצחק בשני סיפורים שונים, האם שני הסיפורים יודעים זה על זה? המשך…
איש ואשתו או זכר ונקבה
נאמר “מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ” (בר’ ז,ב). מה לבהמה ול”איש ואשתו”? מה הנוסח המקורי?
סתירה – אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים?
ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).
האם “יום תרועה” (ראש השנה) הוא חג חדש?
ברובד הכוהני נאמר “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה” (ויק’ כג,כד-כה), וכן “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במ’ כט,א).
מועד זה אינו נזכר בס’ הברית הגדול והקטן, וגם לא בס’ דברים. החג גם אינו נזכר בכל ספרות בית-ראשון, אבל זה לכשעצמו אינו מוכיח דבר. המשך…
מדוע לא נכנס משה לארץ?
הסיפור הידוע מדוע לא נתן האל למשה להכנס לארץ כנען, הוא בגלל שהוא ואהרן אחיו המרו את פי האל, כשהיכו את הסלע להוציא ממנו מים. זה אכן התיאור בס’ במדבר, אבל בס’ דברים אנו מקבלים תמונה אחרת לגמרי, לפיה לא משה הוא החוטא אלא העם! המשך…
פרשת ערי המקלט – הריאליה של שילוב שני מקורות שונים
ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…
מתי חל חג הפסח?
נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…