האם דניאל הכיר את התקופה בה כביכול חי?

ס’ דניאל מיוחס במקרא לדניאל, המתואר כדמות שחיה מימי יהויקים מלך יהודה ונבוכדנאצר מלך בבל עד ימי התקופה הפרסית של ימי כורש הגדול.

בפוסט זה נראה, שהכותב לא הכיר את התקופה הבבלית ואת התקופה הפרסית, מה שמלמד שהכותב חי בתקופה מאוחרת יותר כפי הנראה (וכפי שהרחבתי על כך בעבר).

להלן מספר תאריכים רלוונטיים לענייננו ע”פ תעודות בבליות (עולם התנ”ך, דניאל עזרא נחמיה, עמ’ 118):
נבוכדנאצר עולה למלוכה בבבל – 604 לפנה”ס
נבוכדנאצר מגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל וממליך את צדקיהו – 598 לפנה”ס
חורבן ירושלים והמקדש – 586 לפנה”ס
כורש עולה למלוכה בפרס כואסל של אסטיאגס מלך מדי – 559 לפנה”ס
כורש מורד וכובש את מדי – 550 לפנה”ס
כורש כובש את בבל – 539 לפנה”ס
הצהרת כורש – 538 לפנה”ס

מחבר ס’ דניאל טוען שבשנת 1 לדריוש המדי מלאו 70 שנה ל”חורבות ירושלים”: “בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן-אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים: בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה” (דני’ ט,א-ב).

דריוש המדי הוא מלך מומצא בידי מחבר ס’ דניאל, שמלך כביכול לפני כורש מלך פרס. השנה הכי מאוחרת שיכל איכשהו להתרחש המסופר בפסוקים אלו, היא שנת 540 לפנה”ס – לפני שכורש כבש את בבל. מכאן שאם מלאו אז 70 שנה, החל מנין 70 השנים בשנת 610 לפנה”ס.

הבעיות בתאריך זה הן:
א’, ירושלים נחרבה רק בשנת 586 לפנה”ס, ועל כן יכלו לעבור 46 שנה לכל היותר עד שנתו הראשונה של דריוש המדי (שלפי האגדה מלך על בבל לפני כורש).
ב’, ירמיהו שניבא על 70 שנה אינו מדבר על גאולה במלאות 70 שנה ל”חורבות ירושלים”, אלא במלאות 70 שנה לאימפריה הבבלית: “כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה” (ירמ’ כט,י). ראו בהרחבה נקודה זו כאן.
ג’, בשנת 610 לפנה”ס – אז לכאורה החל מניין 70 השנים של ס’ דניאל – עוד היה המלך יאשיהו “הצדיק” חי וקיים שנהרג בשנת 609 לפנה”ס. ואם סופר המחבר 70 שנה מהריגתו של יאשיהו בידי מצרים, איך זה קשור לנבואתו של ירמיהו המדבר על שעבוד לבבל?

דניאל בתקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג’לו

מחבר דניאל פותח את הספר ואומר “בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ-יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ: וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ-יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית-הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ-שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת-הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו” (דני’ א,א-ב).
פסוק זה גם הוא  בעייתי, שכן נבוכדנאצר עלה למלוכה רק בשנת 4 ליהויקים. כך עולה לא רק מהכרוניקות הבבליות, אלא כך נאמר בס’ ירמיה: “הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה עַל-יִרְמְיָהוּ עַל-כָּל-עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל” (ירמ’ כה,א).

הרחבתי על כך בעבר, להראות שיהויקים כלל לא הוגלה, כך שכל הבסיס לסיפור לא היה ולא נברא.

העולה מדברים אלו, שלא יתכן שס’ דניאל משקף את המידע שהיה אמור לדעת בן זמנו של דניאל (הדמות) על התקופה הבבלית וראשית התקופה הפרסית.

ישנם חוקרים המשערים, שמה שעומד מאחורי דמותו הפיקטיבית של דריוש המדי כמלך על בבל. הוא בעקבות השימוש של המחבר במספר הטיפולוגי 4, בדברו על המלכויות. שכן הוא מציין שישנן 4 חיות וכנגדן 4 מלכויות, ולפרס 4 מלכים, ושמלכות אלכסנדרוס מוקדון תתפצל ל-4 מלכויות. בגלל שהכותב רצה להגיע ל-4 מלכויות, פיצל את פרס ומדי לשתי מלכויות שונות, כמי שמלכו כל אחת בנפרד לאחר בבל.

[דברים שבעיקרם פורסמו על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 25/12/2011]

נקודה נוספת המראה שהכותב לא הכיר את התקופה הבבלית בת זמנו כביכול, היא התיאורים אודות בלשאצר. בלשאצר מתואר כמלך בבל שמלך אחרי נבוכדנאצר ומתואר כבנו של נבוכדנאצר (דני’ ה,ב, יא, יח). הבעיה היא שבלשאצר כלל לא היה בנו של נבוכדנאצר וגם לא מלך בבל, מה גם שטעות שכזו באה מפי דמות שכביכול היתה ממש בקרבת המלוכה.
בלשאצר היה בנו של נבונאיד מלך בבל, כשנבונאיד עצמו גם לא היה בן של נבוכדנאצר אלא כלל לא היה ממשפחת המלוכה ועלה למלוכה לאחר רציחתו של לבאשי-מרדוך. בלשאצר גם לא היה מלך, אלא העוצר בזמן שאביו המלך נבונאיד יצא למסעות שונים בערב ועוד.