עמוס

טרפהפשוטו של מקרא

הערה: “טרפה לא הבאתי אליך” – מה רוצה יעקב?

נאמר “זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי” (בר’ לא,לח-מ). מדוע ולמה שיעקב יביא ללבן טרפה? מה רוצה יעקב מלבן? המשך…

נוסח המסורהפלשתים

פלשתים וכפתורים

בנביאים נזכרים הפלשתים כמי שמוצאם הוא מהאי כפתור, ראה “הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר” (עמ’ ט,ז), וכן “כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר” (ירמ’ מז,ד). אך בתורה הדבר כלל לא ברור. המשך…

ארכאולוגיהחרסי לכישחרסי שומרוןיהודיתישראליתכונתילת' עג'רודלוח גזרממלכת יהודהממלכת ישראלמצבת מישעעברית מקראית

הדיאלקט הישראלי והמקרא

העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת-יהודה, או כמו שהמקרא מכנה שפה זו בשם “יהודית” (מל”ב יח,כו וכח; ישע’ לו,יא ויג; דהי”ב לב,יח. וראה נח’ יג,כד). כבר מהכינוי המקראי ניתן להבין שכנראה בממלכת-ישראל לא דיברו “יהודית”, אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה את הדיאלקט הישראלי כאן בשם “ישראלית”).
למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי, אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת-ישראל, וקצת מתוך המקרא.

המשך…

אהל מועדאכילת חוליןבין המקור הכהני לדויטרונומיסטידבריםדויטרונומיהמקור הכהנימשכןנבואהקדם-דויטרונומיסטיקרבנותריכוז הפולחןשחיטת חוליןתקופת המדבר

שני אהלי מועד – פולמוס בין הכהנים לנביאים

נאמר “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ […] וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל: וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ: וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה” (במ’ יא,טז-כו). המשך…