אלמוות כמבדיל בין אלהים לאדם
בפוסט אציג את התפישה המקראית לפיה לאחר האכילה מעץ הדעת, המוות הוא המבדיל העיקרי בין אל לאדם.
בפרשת חטא עץ-הדעת נאמר “וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן-תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע” (בר’ ג,ב-ה).
מקטע זה עולה לכאורה שההבדל בין אלהים לאדם, מתבטא בשני דברים: א’, ידיעת טוב ורע. ב’, מוות. המשך…