בתחילת פרשת המרגלים מובאת רשימת שמותם:
“וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא. לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי. לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן-סוּסִי. לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי. לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל. לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי. לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי. אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן יְהוֹשֻׁעַ” (במ’ יג,ד-טז).
מדוע אפרים נזכר ברשימה לפני הכותרת של “למטה יוסף” שאמורה לכאורה לשמש כותרת הן למטה מנשה והן למטה אפרים?
סביר להניח שהכותרת “למטה יוסף” אכן היתה כותרת הן למנשה והן לאפרים, אבל שסדר השבטים ברשימה השתבש במהלך הדורות בהעתקת סופר לכאורה.
מה איפוא היה הסדר המקורי של הרשימה?
בתורה אנו מוצאים הרבה רשימות של השבטים, רוב הרשימות דומות זו לזו בעיקרן בסדר השבטים, אולם יש ביניהן גם לא מעט הבדלים.
א. סדר הלידה – ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין.
ב. בני יעקב – ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין, דן, נפתלי, גד, אשר.
ג. היורדים למצרים – ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, גד, אשר, יוסף, בנימין, דן, נפתלי.
ד. ברכת יעקב – ראובן, שמעון, לוי, יהודה, זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף, בנימין.
ה. הבאים מצרימה – ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, בנימין, דן, נפתלי, גד, אשר.
ו. נשיאי המפקד – ראובן, שמעון, יהודה, יששכר, זבולון, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, גד, נפתלי.
ז. מפקד א’ – ראובן, שמעון, גד, יהודה, יששכר, זבולון, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי.
ח. סדר המחנות – יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי.
ט. הקרבות הנשיאים – יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי.
י. סדר המסעות – יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי.
יא. המרגלים – ראובן, שמעון, יהודה, יששכר, אפרים, בנימין, זבולון, מנשה, דן, אשר, נפתלי, גד.
יב. מפקד ב’ – ראובן, שמעון, גד, יהודה, יששכר, זבולון, מנשה, אפרים, בנימין, דן, אשר, נפתלי.
יג. הנשיאים המתנחלים – יהודה, שמעון, בנימין, דן, מנשה, אפרים, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי.
יד. גריזים ועיבל – שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף, בנימין, ראובן, גד, אשר, זבולון, דן, נפתלי.
טו. ברכת משה – ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף, זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, אשר.
כפי שניתן להבחין, בכל הרשימות הרלוונטיות נזכרים שבטי יוסף או כ”יוסף” בלבד או כאפרים ומנשה זה לזה זה. רק ברשימתנו אפרים ומנשה נזכרים בנפרד, דבר מחשיד לכשעצמו, כשמיקום הכותרת “למטה יוסף” מאמת חשד זה כאמור.
דבר חריג נוסף, הוא מיקומו של שבט זבולון ברשימה הנזכר בנפרד משבט יששכר. שכן בכל הרשימות, מלבד רשימת העומדים על הר גריזים והר עיבל, זבולון נזכר בצמוד ליששכר.
דבר נוסף שיש לתת לו שימת לב, הוא עובדה שיששכר וזבולון נזכרים תדיר (ברשימות הרלוונטיות) לפני שבטי יוסף ובנימין.
צירוף נקודות אלו יחדיו מביא למסקנה המתבקשת, לפיה הסדר המקורי של הרשימה היתה כזו (בסוגריים עגולות – הסדר ע”פ נוסח המסורה, בסוגריים מרובעות – הסדר המשוחזר):
ראובן, שמעון, יהודה, יששכר, (אפרים, בנימין,) זבולון, מנשה, [אפרים, בנימין,] דן, אשר, נפתלי, גד.
סדר זה זהה כמעט לגמרי לסדר נשיאי המפקד (רשימה ו’), מלבד זה שברשימתנו גד נזכר אחרי נפתלי ולא לפניו.
נמצא שיש לשחזר את נוסח הפסוקים כך (בסוגריים עגולות – נוסח המסורה, בסוגריים מרובעות – השיחזור):
“וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. (לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא.) לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי. לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן-סוּסִי. [לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא.] לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי. לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל. לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי. לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי. אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן יְהוֹשֻׁעַ” (במ’ יג,ד-טז).
עתה הכותרת “למטה יוסף” הגיונית ומשתמשת כותרת לשני שבטי יוסף – מנשה ואפרים, והשבטים יששכר וזבולון צמודים לזה ומקדימים שניהם את שבטי יוסף ובנימין.