נאמר “וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן: וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (במ’ ג,ז-ח).
תוכן שני הפסוקים זהה למדי. ההבדל היחיד בין פסוק ז לפסוק ח הוא שבפסוק ז כתוב “משמרתו”, ובפסוק ח כתוב “את כל כלי אהל מועד”, וכן “בני ישראל” במקום “כל העדה”.
עובדה זו יש בה כדי לעורר חשד שיש כאן איזו כפילות של שני נוסחים שהובאו בזה אחר זה.
מעניין לציין שבתרגום השבעים, ואולי כבר בנוסח עברי שעמד בפני המתרגם, כבר ישנו נסיון לפשר בין שני הנוסחים וליצור נוסח אחד הרמוני.
הנוסח שעולה הוא משהו שכזה: “וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן”.