לפי הקו המרכזי בס’ בראשית, אברהם מת עשרות שנים לאחר נישואי יצחק לרבקה. עם זאת ייתכן וישנה בספר גם מסורת שונה, לפיה אברהם מת כבר בעת מסעו של עבדו לארם-נהרים והבאת רבקה בת בתואל ליצחק לאשה.
יצחק נולד לאברהם בהיותו בן 100 שנה – “הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד” (בר’ יז,יז), אברהם מת בגיל 175 – “וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר-חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים” (כה,ז). יצחק נשא את רבקה בהיותו בן 40 – “וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה” (שם,כ).
נמצא שאברהם מת רק 35 שנה לאחר נישואי יצחק לרבקה!
עם זאת, מסיפור שליחת עבדו לארם-נהריים אל בתואל, עולה לכאורה כי קיימת מסורת אחרת.
כבר מתחילת הפרשה עולה סימן שאלה, כשפסוק הפתיחה מתחיל כך: “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים” (כד,א). האם אברהם היה סמוך למותו?
בהמשך, אברהם משביע את עבדו שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני – “וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ” (כד,ג). וכי עבדו יכול לכפות על אברהם להשיא לבנו אשה כנענית בעוד אברהם אף הוא בכנען? הלא בשעת מעשה אברהם יסרב לנישואין אלו.
מכך מתחזקת הסברה, שאברהם הזקן חשש שהוא קרוב למותו, והוא לא יספיק להשיא את יצחק בנו, ומשכך יוכל עבד להשיאו אף לאשה כנענית.
בכך אין די לומר דבר על זמן מותו של אברהם, שכן אולי אכן חששו היה לשווא וחי לו עוד 35 שנים ארוכים וטובים.
אך המשך הסיפור מחזק את הסברה שחששו לא היה לשווא!
אליעזר ורבקה, בציור מאת גוסטב דורה
כשהעבד מספר למשפחת רבקה על אברהם הוא מוסיף פרט קטן: “וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ” (כד,לו). כלומר, אברהם כבר הוריש ליצחק את כל רכושו.
פרט זה נזכר בנפרד שוב בהמשך, בהקשר של פטירת אברהם: “וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק” (כה,ה).
בהמשך הסיפור נאמר “וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב” (כד,סב). מתי התיישב יצחק ב”באר לחי רואי”? והנה בקטע אודות פטירת אברהם נאמר: “וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי” (כה,יא). כלומר, יצחק התיישב ב”באר לחי רואי” רק אחרי מות אברהם!
כשחוזר העבד לכנען, אברהם נעלם לחלוטין מהסיפור! ויותר מכך כשרבקה באה עם העבד ורואה את יצחק היוצא לשוח בשדה, היא שואלת אותו “מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ”, והעבד עונה “הוּא אֲדֹנִי” (כד,סה). וכי יצחק הוא אדונו הלא הוא עדיין רק בן אדונו, הלא כן?!
נאמר גם “וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה” (כד,סו). וכי ליצחק צריך העבד לספר? וכי הוא שלח אותו? יצחק הלא היה פסיבי לגמרי לאורך כל הפרשה, ולא השמיע כלל את קולו.
העולה מהדברים, שישנה כאן מסורת אחרת, לפיה אברהם כבר אינו בין החיים כשחזר העבד (ואולי אף קודם הליכתו), ויצחק הוא בעל הבית, אדונו של העבד. חששו של אברהם לא היה לשוא, הוא אכן היה סמוך למותו וחשש שיצחק ינשא לכנענית.
זה שמותו של אברהם נזכרת רק לאחר הסיפור אינה קשה, שכן ייתכן שלא רצה הכותב לקטוע את הסיפור בענין אחר, כמו כן אולי רצה בכוונה להצמיד את מות אברהם למותו של ישמעאל (כה,יז). רק הקטע “וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר-חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים” (כה,ז) הוא הבעייתי לפי סברה זו, שכן לפיו אברהם חי עוד 35 שנה לאחר נישואי יצחק לרבקה כאמור.
אין גם לתמוה על כך שנאמר שרבקה היוותה נחמה ליצחק לאחר מות אמו שרה ואילו מות אברהם אביו אינה נזכרת, שכן יצחק הכניסה לאהל שרה אמו, מה גם שהאשה מהווה תחליף אם ולא תחליף אב.
“וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ” (כד,סז).
המסורת ה’מספרית’ בתורה מיוחסת במחקר למקור הכוהני, ואילו סיפור העבד ורבקה מיוחסת בידי רוב החוקרים למקור י’ (או המקור העממי הקדם-דויטרונומיסטי).
לפי אלכסנדר רופא כמדומני הסיפור על עבד אברהם נכתב בתקופת פולמוס הנשים הנכריות בימי עזרא ונחמיה, מועד כתיבת מגילת רות.