אברהם נתבשר פעמיים על לידת יצחק בשני סיפורים שונים, האם שני הסיפורים יודעים זה על זה?
נאמר “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. […] וְאֶת-בְּרִיתִי אָקִים אֶת-יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת” (בר’ יז,טו-כא).
האל מבשר לאברהם ששרה תלד לו בן, אברהם צוחק על כך, והאל חוזר על הבשורה ואומר לו לקרוא לבנו יצחק, ומבשר ששרה תלד בדיוק בעוד שנה – “למועד הזה בשנה האחרת”.
אברהם, תחריט עץ מעשה ידי אפרים משה ליליין
בסיפור השני נאמר כך:
“וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן. וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ” (בר’ יח,י-טו).
האם בישר אברהם לשרה את הבשורה המשמחת? מסתבר שלא. שכן מיד בתחילת פרשת וירא, לאחר שנימול אברהם, כשבאו המלאכים לבשר לאברהם “שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ” (יח י), מופתעת שרה מאוד ואף מגחכת: “וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן” (פסוק יב). ואנו תמהים: מדוע לא סיפר אברהם לשרה את הבשורה?
למעשה יש כאן תמיהה נוספת, גדולה יותר. המלאכים הלא באו לבשר לאברהם, לא לשרה, שכן שרה רק עמדה בפתח האוהל והקשיבה לשיחה. מדוע איפוא היה אברהם צריך בשורה חוזרת לאחר שהאל כבר בישר לו מפורשות כולל תאריך “למועד הזה לשנה האחרת”?
כמו כן, מדוע צחוקו של אברהם אינו מעורר את ביקורת האל, ואילו על שרה הוא מקפיד: “למה זה צחקה שרה”?
תמיהות אלה מעוררות את המחשבה שיש כאן שתי גירסאות לבשורה על לידת יצחק. לפי הגירסה הראשונה הצחוק אינו חטא, אלא ביטוי להפתעה ולשמחה. ולפי הגירסה השניה הצחוק הוא חטא, ואברהם באמת לא צחק רק שרה. לפי הגירסה הראשונה נתבשר אברהם על כך מפי האל בעצמו, הנזכר דווקא בשם “אלהים”. ואילו לפי הפרשה השניה נתבשר על כך מפי מלאכים, אבל דווקא בשם “יהוה”.
ואכן מקובל במחקר לשייך את הגירסה הראשונה (בר’ יז) לרובד הכוהני, ואילו את הגירסה השניה לרובד קדום יותר (ס”י/סי”א או הרובד הקדם-דויטרונומיסטי).