נאמר בתלמוד הבבלי: “רב יהודה רמי כתיב (מל”א ח,ח) ‘ויראו ראשי הבדים’ וכתיב (מל”א ח,ח) ‘ולא יראו החוצה’, הא כיצד? נראין ואין נראין. תניא נמי הכי, ‘ויראו ראשי הבדים’, יכול לא יהו זזין ממקומן? ת”ל ‘ויאריכו הבדים’. יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין? ת”ל ‘ולא יראו החוצה’, הא כיצד? דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה, שנא’ (שיר השירים א,יג) ‘צרור המור דודי לי בין שדי ילין'” (יומא נד, א).
ע”פ הפרשנות החז”לית, בדי ארון הברית בלטו החוצה מקודש-הקודשים והיו ניכרים בפרוכת העומדת בפתח, מה שיצר מראה של שדיים.
פרשנות זו תמוהה, מכיון שע”פ ס’ מלכים לא היה שם פרוכת! רק לפי ס’ דברי הימים היתה שם פרוכת (כמו בתיאור המשכן במדבר).
ראו “וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית. וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב” (מל”א ו,לא-לב).
בתיאור של ס’ מלכים את פתח הדביר (קודש-הקודשים) הוא מתאר דלתות ולא פרוכת.
ראו “וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים” (דבה”ב ג,יד).
בתיאור של ס’ דבה”י את פתח קודש-הקודשים (הדביר) הוא משמיט את התיאור המקביל בס’ מלכים אודות דלתות הדביר ובמקום מזכיר עשיית פרוכת – כאינה נזכרת בס’ מלכים כאמור.
האם ס’ דבה”י ציטט אולי ממקור קדום אחר?
כנראה שלא, מכיון שלשון הפסוק הינה עברית מקראית מאוחרת – זמנו של מחבר דבה”י, כשהוא משתמש במלים המאוחרות “כרמיל” ו”בוץ”.
יש לשער, כי המחבר שינה את התיאור של מקדש שלמה או כדי להתאימו למקדש השני של זמנו או לתיאור של קודש-הקודשים של המשכן בתורה.