בסיפור מעמד הר סיני נאמר “וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ” (שמ’ יט,כב), “וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָה” (שם,כד).
מי הם הכהנים הללו? הלא מדובר בתיאור שלב קודם לכהונת אהרן וקדושת הלויים בכלל? המשך…
הסיפור הידוע מדוע לא נתן האל למשה להכנס לארץ כנען, הוא בגלל שהוא ואהרן אחיו המרו את פי האל, כשהיכו את הסלע להוציא ממנו מים. זה אכן התיאור בס’ במדבר, אבל בס’ דברים אנו מקבלים תמונה אחרת לגמרי, לפיה לא משה הוא החוטא אלא העם! המשך…
ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…
בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו. בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה המלך, זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש. ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא תקין גם אם נעשה בהיתר.
המשך…
בתורה אנו מוצאים שלש תפישות והתייחסויות שונות לארון הברית:
אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס”כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס”ד – ספר דברים) כפי הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים, או שס”ד קדום לס”כ כפי התפישה הרווחת במחקר מאז וולהאוזן.
בפוסט זה אצביע על הסתירות שישנן בחוקי התורה ביחס לעבד העברי, סתירות המראות התפתחות חיובית ביחס לעבדות, או יותר נכון, לעבד והאמה העבריים. ממצב של עבד לכל דבר המשתחרר אחרי זמן קצוב ללא זכויות עד למצב של ביטול מעשי של העבדות העברית.
בפרשיות המועדות שבספר ויקרא (אמור) ובמדבר (פינחס) כתוב כי ביום הראשון של חג המצות יהיה מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תיעשה.
המשך…בפוסט זה אראה איך חוק ריכוז הפולחן השפיע על הקרבת הפסח ויצר מצב מוזר המבטל במידה רבה את מצוות העליה לרגל בחג המצות כמו בשני הרגלים האחרים.
המשך…