נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…
אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס”כ), היא לגבי “חוק התנופה”. אם הכהן מניף רק את “חזה התנופה”, או שמניף אף את “שוק התרומה”. המשך…
מה דינו של המועל בקדשים בשוגג? עיון בפסוקים מעלה שישנה סתירה בענין זה. המשך…
בפרשת היתר הבמות בס’ הברית, נזכר איסור לעלות במדרגות למזבח: “וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו” (שמ’ כ,כב). טעם האיסור, כי בעליה ב”מעלות” – מדרגות, יש גילוי ערוה. שכן בזמניהם לא נהגו ללבוש לבוש תחתון, אלא רק בגד עליון כעין שמלה.
האם ישנה סתירה לחוק זה ממקום אחר במקרא? ולמעשה האם למזבח במקדש דווקא כן היו מדרגות? המשך…
במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!
בפוסט זה אצביע על הסתירות שישנן בחוקי התורה ביחס לעבד העברי, סתירות המראות התפתחות חיובית ביחס לעבדות, או יותר נכון, לעבד והאמה העבריים. ממצב של עבד לכל דבר המשתחרר אחרי זמן קצוב ללא זכויות עד למצב של ביטול מעשי של העבדות העברית.
בפוסט זה אציג את הטענה לפיה קרבן העומר ומנחת הבכורים היו תחילה רק קרבנות פרטיים שפרשת קרבנות המועדים הכוהנית (במ’ כח-כט) אינה יודעת עליהם, שרק בשלב מאוחר יותר הפכו לקרבנות ציבור ובאו בפרשת המועדים של סה”ק (ספר הקדושה).
בפרשיות המועדות שבספר ויקרא (אמור) ובמדבר (פינחס) כתוב כי ביום הראשון של חג המצות יהיה מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תיעשה.
המשך…בפוסט זה אראה איך חוק ריכוז הפולחן השפיע על הקרבת הפסח ויצר מצב מוזר המבטל במידה רבה את מצוות העליה לרגל בחג המצות כמו בשני הרגלים האחרים.
המשך…פוסט זה עוסק בחריגותו של “מזבח הזהב” מכלל כלי המשכן, ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש”מזבח הזהב” הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי.
המשך…