מתי נכתבה מגילת רות?
על זמן חיבורה של מגילת רות כתבו כבר רבים וטובים, מהם הקדימוה לימי בית ראשון, ומהם איחרוה לימי בית שני.
על זמן חיבורה של מגילת רות כתבו כבר רבים וטובים, מהם הקדימוה לימי בית ראשון, ומהם איחרוה לימי בית שני.
מתי נכתבה מגילת אסתר? האם נכתבה בסמוך לאירועים המתוארים בה? האם נכתבה בפרס או בארץ-ישראל?
המשך…בפוסט זה אציג את הטענה, לפיה תפילת שלמה לא נכתבה בידי שלמה המלך אלא בידי גולי גלות יהויכין בבבל, כ-400 שנה לאחר מכן.
לאחרונה יצא ספרו המרתק של פרופ’ יאיר הופמן “התאנים הטובות”, על גלות יהויכין ומורשתה. גלות יהויכין חלה בשנת 597 לפנה”ס, אז הוגלה יהויכין בידי נבוכדנאצר מלך בבל לבבל, בגלות זו הוגלתה גם האליטה השלטונית והכוהנית. רובם התיישבו בשתי ערים: בבל ותל-אביב, הרחוקות זו מזו. יחזקאל ישב בת”א (יחז’ ג, טו), אבל שאר השרים והכהנים ישבו דווקא בבבל.
המשך…פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון. נביא זה מכונה במחקר “ישעיהו השני”. השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?
המשך…חוקרי המקרא שמו לב לעובדה מעניינת ביותר: מחבר ס’ דניאל אינו מכיר את התקופה אליה הוא מייחס את דניאל – התקופה הבבלית והפרסית1, אך הוא יודע היטב את ההיסטוריה של התקופה ההלניסטית בא”י, וככל שהיא נמשכת הוא יודע עליה יותר – כשהכי הרבה מידע יש לו דווקא על תקופתו של אנטיוכוס ד’ אפיפנס, בימיו החל בסופו של דבר נצחון החשמונאים. המשך…
בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל”מלכות עולם” לדוד וזרעו, קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא.
ס’ יונה מספר אודות דמות בשם “יונה בן אמתי” (א,א), דמות של נביא בשם זה שניבא בימי ירבעם השני, נזכרת בס’ מלכים (מל”ב יד,כה).
בשאלת תיארוך חיבורו של הספר דנו רבים וטובים, אחת הטענות המרכזיות לתיארוך הספר לימי בית-שני, היא לשונו המאוחרת של הספר. המשך…
ס’ זכריה מיוחס לזכריה הנביא, שחי בתחילת תקופת שיבת-ציון, כנזכר בפסוק הפתיחה לספר: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר” (זכר’ א,א).
והנה בשנת 1785, טען הארכבישוף האנגלי ניוקום, שרוב החצי השני של ס’ זכריה (פרקים ט-יד), אינו משל זכריה הנביא בן זמנו של חגי הנביא, אלא מנביא אחר!
בפוסט זה אביא את ההוכחות לטיעון זה, ואביא את ההשערה מי הוא הנביא הזה ובאיזו תקופה חי. המשך…
לאורך ספר דברים מכונה נאומו של משה בספר תמיד – “התורה” (דב’ א,ה; ד,ח ומד; יז,יח ויט; כז,ג וח). אך משום מה מפרק כח – פרשת הברכות והקללות – ואילך (דב’ כח,נח וסא; כט,יט וכ וכו; ל,י) “התורה” נזכרת כמי שכתובה כבר על ספר ומכונה “ספר התורה” – כינוי שלא נזכר קודם לכן: “אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה” (נח), “גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת” (סא) ועוד.
מדוע השינוי הזה לפתע? מתי הפכה “התורה” של משה לכתובה על ספר? בפרט שכתיבת התורה בידי משה נזכרת רק מאוחר יותר: “וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת” (לא,ט), “וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם” (שם,כד). המשך…