מתי והיכן נכתבה מגילת אסתר?

מתי נכתבה מגילת אסתר? האם נכתבה בסמוך לאירועים המתוארים בה? האם נכתבה בפרס או בארץ-ישראל?

והנה מעיון במגילה עצמה עולה, שאין הכותב מנסה כלל להסתיר שאין הוא חי וכותב בסמוך לאירועים המתוארים, לדבריו הוא חי דורות מאוחר יותר.
מגילת אסתר פותחת בפסוק: “וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה” (א,א). המשמעות היוצאת מהפסוק היא שדברים אלו לא נכתבו בימי אחשורוש, אלא בתקופה מאוחרת בהרבה, אז כבר היו צריכים להסביר על איזה אחשורוש מדובר.

ישנו אבל פסוק שהוא הרבה יותר ברור ומפורש: “וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר” (ט,כח).
כלומר, הפסוק מתאר שחג הפורים נחגג כבר מזה מספר דורות. מכך ברור שהמגילה נכתבה כמה וכמה דורות לאחר האירועים המתוארים, לאחר שמנהג חגיגת ימי הפורים התקבל בעם.

אחת השאלות החשובות בנוגע ליצירתה של המגילה, היא מקום כתיבתה. המגילה עצמה מלאה במילים בפרסית וניכר שהכיר היטב את התרבות הפרסית ואת התרבות השלטונית בפרס, כך שסביר להניח שהמגילה נכתבה בפרס. נקודה המחזקת יותר הנחה זו, היא טענתה של ד”ר תמר עילם-גינדין, בלשנית אירנית, לפיה ניכר מלשון המגילה שפרסית היתה שפתו העיקרית של הכותב, הכותב למעשה ‘חושב’ בפרסית.
היא מביאה דוגמה לכך מהדברים המיוחסים לאחשורוש האומר להמן: “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ” (ג,יא). בפשטות נדמה שאחשורוש ‘מחזיר’ להמן את הכסף שנתן לו, אבל אם בתרגום המילים “הכסף נתון לך” לפרסית, נקבל את המילים “ארדתם טבא דתם”. למילה הפרסית “טבא” ישנן שתי משמעויות: א’, “לך”, וב’, “על ידך”. ולדבריה “ארדתם טבא דתם” – “הכסף נתון על ידך“, זו הדרך הרגילה לומר בפרסית עתיקה ‘אתה הבאת את הכסף. ובעצם כוונת המלך היתה לומר אתה עשית את החלק שלך בעיסקה ונתת את הכסף, לכן “העם לעשות בו כטוב בעיניך”.
אין להסיק מדוגמה שכזו, שהמגילה נכתבה בפרסית ותורגמה לאחר מכן לעברית’. סביר יותר לומר שהכותב כתב אמנם בעברית אך ‘חשב’ בפרסית. במילים אחרות הוא היה כנראה תושב פרס שפרסית היתה שגורה על פיו יותר מן העברית.

דוגמה נוספת ודומה מהמגילה שמציינת עילם-גינדין: “וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ” (אס’ ה,יב). הכוונה כאן במילה “לה” הוא ‘על ידיה’, בדומה ל”לך” (ג,יא) שכוונתה ‘על ידך’ כנ”ל.

מאידך טוענת עילם-גינדין: “לפי השפה של מגילת אסתר אנחנו יכולים לדעת שהיא נכתבה כנראה בסביבות המאה השניה לפנה”ס. בתקופה שיש לנו בשפה הפרסית חור שחור בין פרסית עתיקה לאמצעית. אנחנו יודעים את זה כי יש כמה מילים שהצורה שלהם היא לפעמים בצורה של פרסית עתיקה ולפעמים צורה של פרסית אמצעית. למשל השם ‘בגתן’ מוזכר יותר מאוחר בצורת ‘בגתנא’. הא’ בסוף היא לא א’ של ארמית. שמות בפרסית עתיקה הסתיימו בא’, ואחר כך זה התקצר, בפרסית אמצעית הא’ הסופית נשרה” (תמליל מתוך הרצאה של ד”ר עילם-גינדין, בדקה 30 ואילך).

ממה שאני הבנתי, כוונתה כנראה למאה השלישית לפנה”ס, לתקופה ההלניסטית בפרס (226-330 לפה”ס). כלומר התקופה שבין התקופה האחמנית לתקופה הסאסאנית.
ראה דברי ד”ר עילם-גינדין במקום אחר: “הפרסית האמצעית מתועדת בתקופת השושלת האח’מנית, מהמאה השישית עד הרביעית לפני הספירה. לאחר מכן יש חור שחור, שבו אין תיעוד לשפה הפרסית. במאה השלישית לספירה עולה השושלת הסאסאנית”.
ראו טבלה משווה בין פרסית עתיקה לפרסית אמצעית – כאן.

על סמך נקודות אלו ואחרות, אפשר אולי לשער שמגילת אסתר נכתבה בפרס, אבל בתקופה ההלניסטית, ולאחר זמן מה הובאה לארץ-ישראל.

ראה דברים מעין אלו, מאת פרופ’ יחזקאל קויפמן:
“יש לשער, שהחג נוצר אי-שם ואי-אז במלכות פרס. משם התפשט בארצות הגולה ולבסוף הגיע גם לארץ ישראל. מכיון שבן סירא אינו מזכיר את מרדכי ואסתר, משערים, שהחג נתקבל בארץ ישראל רק אחריו, בערך באמצע המאה השניה לפני ספה”נ. אבל אין זו ראיה מכרעת – החג עצמו קדם למגילה. את ענינו ספרו בודאי תחלה בעל-פה. במשך הזמן נתחבר הספור הנהדר על מאורע החג” (תולדות האמונה הישראלית ח”ח עמ’ 448).
כלומר לדעת קויפמן המגילה נתחברה סביבות תקופתו של בן סירא, שלא ידע מקיומה של המגילה שעדיין לא נכתבה או עדיין לא הובאה לא”י.

מעניין לציין, שלא נמצא אף עותק של מגילת אסתר בקרב מגילות קומראן, והוא החיבור התנ”כי היחיד שלא נמצא בקומראן.

[דברים שפרסמתי לראשונה בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 23/2/2011, עם שינויי ניסוח והרחבות]