כהנים ולויים

בפרשת ‘משפט הכהנים’ בספר דברים ישנו חצי משפט הנראה כמשובש במעט, שנסתבכו בו הפרשנים להסבירו – “לבד ממכריו על האבות”. בפוסט זה אציג הסבר סביר ומתקבל על הדעת שאמרו בענין.

המשך…

מהתבוננות במקרא בסיפור “חטא העגל” בתורה, מיד קופצת לה פרשייה אחרת הדומה בפרטים רבים – הלא היא פרשיית עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט מלך ישראל.
“וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (מל”א יב,כח). המשך…

ס’ דברי-הימים מדגיש בצורה מחשידה, שדויד המלך היה זה שייסד את משמרות הכהנים והלווים, וכן את המשוררים והשוערים.
בפוסט זה אתמקד בייסוד ה’משמרות’, מי ייסד את משמרות הכהנים והלווים?

בס’ דבה”י ייסוד המשמרות מיוחס כאמור לדויד, ראה הציטוטים הבאים: “וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל יְדֵי שִׁיר בֵּית יְהוָה” (א’ ו,טז), וכן “כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם: וְהֵם וּבְנֵיהֶם עַל הַשְּׁעָרִים לְבֵית יְהוָה לְבֵית הָאֹהֶל לְמִשְׁמָרוֹת” (א’ ט,כב-כג).

המשך…

בס’ מלכים מסופר שיהואש מלך יהודה בימי יהוידע הכהן דאג לתחזוקה של המקדש, ולשם כך תיקן שהכהנים יקחו את כספי הנדבות של העם לעצמם, ובתמורה לכך עליהם לשפץ את המקדש.

ראה “וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל-הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר-יוּבָא בֵית-יְהוָה כֶּסֶף עוֹבֵר–אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל-כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב-אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהוָה: יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת-בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק” (מל”ב יב,ה-ו). המשך…

בפתיח לפרשת מחלוקת קרח ועדתו אנו מתוודעים לכמה קבוצות אינטרסים שונות בסיפור: 1) קרח הלוי, 2) דתן, אבירם ואון בני ראובן, 3) 250 נשיאי עדה.
“וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: {ב} וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם” (במ’ טז,א-ב).
בהמשך אנו מגלים לפתע קבוצה דומיננטית נוספת בסיפור – הלויים! ראו “רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי” (ז), “שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי” (ח).

המשך…

לחלק א’

במקור הכהני נשיאת הארון היא תפקידם של הלויים בני קהת: “וּנְשִׂיא בֵֽית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִֽיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵֽל: וּמִשְׁמַרְתָּם הָֽאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַֽמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָֽׁרְתוּ בָּהֶם וְהַמָּסָךְ וְכֹל עֲבֹֽדָתֽוֹ” (במ’ ג,ל-לא), “וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת: וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו […] וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (במ’ ד,ה-טו).

והנה במקור הדויטרונומיסטי אנו מוצאים שנשיאת ארון הברית היא תפקידם של הכהנים! – ראה “וַֽיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּֽהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה” (דב’ לא,ט). המשך…

לאורך כל ס’ דברים החלוקה המעמדית בין כהונה ללויה אינה קיימת, כלומר אין הבדלה בין לויים “בני אהרן” שהם הכהנים, לבין לויים שאינם “בני אהרן” ולכן אינם כהנים אלא ‘לויים’. ס”ד אף משתמש בדרך כלל במונח “הכהנים הלויים”, מונח שמציג את הלויים והכהנים כזהות וישות אחת.
ראה “לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל … וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח … כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה” (דברים יח,א-ה). יש כאן זיהוי מוחלט בין הלוויים והכהנים, עד שהכהנים מוצגים כשבט בפני עצמו – “מכל שבטיך”.
בהמשך לפסוקים אלו ובאותו הקשר, נאמר “וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה: וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה: חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת” (שם ו-ח).
פשטות הדברים היא שיש כאן חלוקה שונה בין כהן ללוי מכפי שמוכר לנו מהרובד הכוהני – ‘כהן’ הינו בסך הכל בן שבט לוי הבוחר לכהן במקדש. ולכן אומר שכל לוי שבא לשרת ולכהן במקדש, מקבל את אותם חלקים הנזכרים קודם לכן שמקבלים “הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח”. המשך…

אחד הנושאים שלא נזכרו כלל, לא בס’ שמואל ולא בס’ מלכים (המשמשים כמקורותיו העיקריים של מחבר דבה”י), אלא מופיעים לראשונה בס’ דברי הימים. הוא החלוקה הברורה שבין בני שבט לוי המשמשים בתפקידים מסוימים במקדש, לבין הכהנים שהינם אך ורק בני אהרן שלהם תפקידים ברורים אחרים.
אחת הסוגיות הידועות בביקורת המקרא, היא חילופי השיטות שבין ס”כ לס”ד, במה שנוגע להגדרת הכהונה והלוויה. בעוד השיטה המובעת בס”ד היא שכל הלוויים הינם כהנים פוטנציאליים, והלוויים המשרתים בפועל במקדש הם המכונים ‘כהנים’. ס”כ טוען שהכהנים בכוח ובפועל הינם אך ורק הלוויים שהינם בני אהרן ולא כל בני שבט לוי (ארחיב על כך בהזדמנות אחרת).
בספרים שמחוץ לתורה, נזכרים הכהנים כ”בני אהרן” אך ורק בספרים שנכתבו בוודאות בימי בית שני (עזרא, נחמיה ודבה”י. יהושע כ”א הוא ענין לדיון בפני עצמו). כמו כן הגדרת עבודת הלוויים כשוערים ומשוררים וכדומה, נזכרת לראשונה גם כן אך ורק בספרי תקופת שיבת ציון, אף שייסוד עבודת הלוויים מיוחסת בדה”י לדוד המלך. המשך…

בס’ יהושע (כא) ובדבה”י (א’ ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע”י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה.

להלן סיכום קצר של הרשימה:
1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו’ כא,ד; דבה”א ו,מב-מה).
2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו’ כא,ה; דבה”א ו,מו).
3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו’ כא,ו; דבה”א ו,מז).
4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו’ כא,ז; דבה”א ו,מח).

ישנן כמה בעיות ברשימה זו:

המשך…