ס’ דברי-הימים מדגיש בצורה מחשידה, שדויד המלך היה זה שייסד את משמרות הכהנים והלווים, וכן את המשוררים והשוערים.
בפוסט זה אתמקד בייסוד ה’משמרות’, מי ייסד את משמרות הכהנים והלווים?
בס’ דבה”י ייסוד המשמרות מיוחס כאמור לדויד, ראה הציטוטים הבאים: “וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל יְדֵי שִׁיר בֵּית יְהוָה” (א’ ו,טז), וכן “כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם: וְהֵם וּבְנֵיהֶם עַל הַשְּׁעָרִים לְבֵית יְהוָה לְבֵית הָאֹהֶל לְמִשְׁמָרוֹת” (א’ ט,כב-כג).
ראה גם “וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם תַּלְמִיד” (א’ כה,ח), וכן “לְאֵלֶּה מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִשְׁמָרוֹת לְעֻמַּת אֲחֵיהֶם לְשָׁרֵת בְּבֵית יְהוָה … לְשֻׁפִּים וּלְחֹסָה לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר” (א’ כו,יב-טז), וכן “מִלְּבַד הִתְיַחְשָׂם לִזְכָרִים מִבֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַעְלָה לְכָל הַבָּא לְבֵית יְהוָה לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לַעֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם: וְאֵת הִתְיַחֵשׂ הַכֹּהֲנִים לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם וְהַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם” (ב’ לא,טז-יז).
כך גם בס’ נחמיה “וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם חֲשַׁבְיָה שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן קַדְמִיאֵל וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר” (יב,כד).
וכן “כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים: וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ” (יב,מד-מה).
ישנה סיבה טובה לחשוד שלא כך היה, בגלל המגמתיות של דבה”י בענין, ומפני ההתעלמות המוחלטת בספרים שמואל ומלכים ונביאי בית ראשון מכל הדברים הללו שספרי בית שני מייחסים לדויד ובני זמנו. דבה”י גם משתמש בתיאור בדמותו של “אחימלך בן אביתר”, דמות בדויה שנוצרה בכלל מטעות סופר בספר שמואל (ראו בהרחבה כאן).
והנה כשנתבונן בדברי נחמיה הכותב את זכרונותיו, נבחין בדברים שיכולים לחזק מאוד את החשד הזה, ולגלות לנו מי הוא זה שכן ייסד את משמרות הכהנים והלויים.
ראה “זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי עַל זֹאת וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי וּבְמִשְׁמָרָיו … וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ” (נחמיה יג,יד-ל).
בפשטות נראה, שנחמיה מייחס לעצמו ולא לדוד את ייסוד משמרות הכהנים והלויים!
ראה את דברי פרופ’ י’ קויפמן בענין:
“בשני הפסוקים האחרונים של ס’ נח’, ובייחוד ביג,ל, כלולה עדות מונומנטלית, שלא הושם לה לב כל צרכה: זוהי העדות ההיסטורית על תקון משמרות כהנים ולויים. ברשימה הזאת שרשם נחמיה ביומנו … הוא מספר לנו בקצור נמרץ שהוא הוא שחלק את הכהנים ואת הלויים למשמרות” (תולדות האמונה הישראלית, כרך ד’ חלק ח’ עמ’ 358-359).
וראה קטע נוסף מדברי קויפמן בנושא:
“אבל בראשית בית שני הכהנים (והלויים) אינם מחולקים בכל אופן למשמרות. הכהנים (כלויים, כישראלים וכנתינים) חלוקים לבתי אבות, אבל אין זכר לדבר, שבתי אבות אלה עובדים בבית המקדש במשמרות מתחלפים. עיין עז’ ב,לו-מב, וסא-סג, וי,יח-כד. ונח’ י,ג-יד, ויב,א-ז, וי-כא. אין גם שום התאמה בין מספר בתי האבות של הכהנים ושל הלויים. לא היה טעם ביחוד לחלק את הלויים המעטים למשמרות.
בה בשעה שבד”ה המשמרות נזכרים פעמים רבות, אין הם נזכרים בעז’ ונח’ אלא בשלשה מקומות, שנכרים בהם ידו וסגנונו של בעל ד”ה: עז’ ו,יח, ונח’ יב,ט, וכד-כה (בנח’ י”ב הוסיף המחבר ‘משמרות’ דוקא אצל הלויים ולא אצל הכהנים). בשום ספור או תעודה מן המקורות לא נרמזו משמרות” (תולדות האמונה הישראלית, שם, עמ’ 361).