מגמתיותו של ס’ דברי הימים, ועבודת הכהנים והלוויים

אחד הנושאים שלא נזכרו כלל, לא בס’ שמואל ולא בס’ מלכים (המשמשים כמקורותיו העיקריים של מחבר דבה”י), אלא מופיעים לראשונה בס’ דברי הימים. הוא החלוקה הברורה שבין בני שבט לוי המשמשים בתפקידים מסוימים במקדש, לבין הכהנים שהינם אך ורק בני אהרן שלהם תפקידים ברורים אחרים.
אחת הסוגיות הידועות בביקורת המקרא, היא חילופי השיטות שבין ס”כ לס”ד, במה שנוגע להגדרת הכהונה והלוויה. בעוד השיטה המובעת בס”ד היא שכל הלוויים הינם כהנים פוטנציאליים, והלוויים המשרתים בפועל במקדש הם המכונים ‘כהנים’. ס”כ טוען שהכהנים בכוח ובפועל הינם אך ורק הלוויים שהינם בני אהרן ולא כל בני שבט לוי (ארחיב על כך בהזדמנות אחרת).
בספרים שמחוץ לתורה, נזכרים הכהנים כ”בני אהרן” אך ורק בספרים שנכתבו בוודאות בימי בית שני (עזרא, נחמיה ודבה”י. יהושע כ”א הוא ענין לדיון בפני עצמו). כמו כן הגדרת עבודת הלוויים כשוערים ומשוררים וכדומה, נזכרת לראשונה גם כן אך ורק בספרי תקופת שיבת ציון, אף שייסוד עבודת הלוויים מיוחסת בדה”י לדוד המלך.

באשכול זה ננסה לבחון את אמינותו של מחבר דבה”י, במה שנוגע לתיאוריו המפורטים בענין עבודת הלוויים שאת ייסודה הוא מייחס לדוד. האם השתמש המחבר במקורות קדומים? או שמא סביר יותר, שלכל הפחות בענין זה, אינו אלא משקף את המציאות המאוחרת שהיתה בימי בית שני?

המחבר כותב בהרחבה (בעיקר מחלק א’ פרק כ”ה ואילך) על ייסוד משמרות בקרב הכהנים והלוויים בידי דוד, כהכנה למקדש אותו יבנה בנו שלמה. עצם זה שכל תפקידי הלוויים אינם נזכרים כלל וכלל בספרים הקדומים יותר אף לא בדרך אגב, הוא בוודאי מתמיה.
ברור הדבר שלא העתיק המחבר ממקורות קדומים שהיו בפניו את התיאורים בנושא זה, בוודאי שלא מילה במילה. שכן מרבה הוא להשתמש במילים מאוחרות, שבאו לידי שימוש בספרים של תקופתו ולא של אלו מימי בית ראשון. כגון “מצלתים”, “מחלקות” ו”פרבר”, וכן צורות ביטוי מאוחרות כמו “דויד המלך” במקום הצורה הקדומה “המלך דוד”.
אך נוכל לדעת בבירור יותר אם אכן יש לפקפק באמינותו של המחבר בענין זה, אם נראה שהוא מגמתי, ומזכיר שוב ושוב את השוערים והמשוררים וכדומה. ובעיקר היכן שהוא מצטט קטעים מילה במילה מתוך הספרים הקדומים, ומרכיב בדבריהם הזכרות בענין תפקידי הכהנים והלוויים החלוקים. ואכן ניתן למצוא בנקל לא מעט דוגמאות לכך, ואביא כאן כמה מהן.

בקטע זה ניתן לראות איך מחבר דבה”י העתיק קטע מתוך ס’ מלכים, כולל את המילים “עד היום הזה” המתייחסות למציאות שלא היתה בימיו. ובתוך הקטע, ולמעשה אף באמצע משפט, השחיל המחבר קטע חדש ובו תיאור הלוויים והכהנים לתפקידיהם השונים.
גם קטע זה בוודאי אינו ציטוט ממקור קדום, שהרי משתמש המחבר במילים בנות תקופתו, כ”מחלקות”, “בוץ”, “מצלתים” ו”כאחד”.

קטע זה אינו ציטוט מילה במילה מס’ מלכים, אבל ברור הדבר שמחבר דבה”י העתיק את הקטע משם עם שינויי לשון מסויימים.
והנה גם בקטע זה אנו רואים איך המחבר השחיל בסיפור הדברים, תיאור שאין לו זכר במקור. דהיינו תיאור אודות תפקידיהם ומעשיהם השונים של הלוויים והכהנים. וגם כאן באו המילים בנות זמנו של המחבר, כמו “מחצרים” והביטוי “דויד המלך” וכנ”ל.

גם בקטע זה אף שאינו ציטוט מתוך ס’ מלכים, ברור שמחבר דבה”י התבסס על ס’ מלכים, ובתוכן הדברים הוסיף פרשנויות משלו והרחבות (ראה המשפטים באדום) לדברים שלדעתו היו “חסרים” במקור. ובכלל זה שוב קטע המדבר אודות החלוקה בין הכהנים והלוויים לתפקידיהם השונים.

מקטעים אלו ואחרים, ניתן לראות בבירור שהמחבר ככל הנראה ראה צורך ‘להשלים’, את מה שלדעתו היה ‘חסר’ במקורות שלפניו ולפנינו. וכפי שראינו זאת בעיקר בנוגע לעבודת הכהנים והלוויים אותה מייחס המחבר לדוד, וחוזר ומזכיר את עבודותיהם שוב ושוב בכל הזדמנות שישנו תיאור על הנעשה במקדש (ראה לדוגמה דבה”י ב’ לא ולה).
כשמצד אחד אנו רואים איך הספרים שמימי בית ראשון אינם מזכירים כלל וכלל את המשוררים והשוערים, ואת החלוקה שבין עבודת הלוויים לעבודת הכהנים (חוץ מס”כ עצמו). ומצד שני רואים איך מחבר דבה”י מספר ומתאר לראשונה בהרחבה על ייסוד עבודות הלוויים והכהנים בידי דוד, ולאחר מכן מזכיר שוב ושוב נקודה זו בכל הזדמנות, וגם תוחב את דבריו בתוך ציטוטים מספרים קדומים יותר. סביר ביותר להניח שהחלוקה והתפקידים אותם מייחס המחבר לכהנים וללוויים אינו קדום כמו שהוא מציג, אלא מאוחר וכנראה מימי בית שני בלבד.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 8/5/2010, עם תיקוני ניסוח]