השערת התעודות

עיון: האם מקבצי החוקים השתמשו בספרות משפטית קדומה?

ישנם בתורה שלושה קבצי חוקים: הראשון שהם הוא “ספר הברית“, השני והשלישי הם קבצי החוקים של המקור הכוהני והמקור הדויטרונומיסטי (של ספר דברים). אך נשאלת השאלה האם מקבצי החוקים השתמשו אחד בשני או בקבצי חוקים קדומים יותר, כאלו שאינם לפנינו?

המשך…

בלעם הרשע? האמנם?!

מקובעת אצלנו דמותו של בלעם בן בעור כדמות שלילית שרק רצה לקלל את בני ישראל. ואכן ישנם פסוקים התואמים לתדמית שלילית זו, כמו “וְלֹא-אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה לִבְרָכָה” (דב’ כג,ו), וכן “וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם: וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ” (יהו’ כד,ט-י).
בפסוקים אלה משתמע שבלעם קילל רק שהאל הפך את קללתו לברכה, או שרק רצה לקלל והאל אסר עליו לקלל ונאלץ לברך את בני ישראל שלא כרצונו.
אך האם ישנן תדמיות נוספות לבלעם, אולי אפילו תדמית חיובית?

המשך…

האם המקור הכוהני מכיר בריכוז הפולחן?

אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס”כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס”ד – ספר דברים) כפי הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים, או שס”ד קדום לס”כ כפי התפישה הרווחת במחקר מאז וולהאוזן.

המשך…

ספר הקדושה – מה זה?

בתוך המקור הכוהני (ס”כ) נמצא קובץ פרקים ייחודי, שהחוקרים זיהו אותו כקובץ עצמאי בעל מאפיינים משלו – והכוונה היא לויק’ פרקים יז-כו.
החוקרים כינו קובץ זה בשם “ספר הקדושה” (סה”ק) ואת מחבריו “אסכולת הקדושה”, על שם אחד ממאפייניו הבולטים של קובץ זה – הדרישה להתקדשותם של ישראל והכהנים, והדגשת קדושתו של אלוהי ישראל – נקודות הייחודיות לחיבור זה. תת-רובד זה מעבד פעמים רבות את הרובד הכוהני הקודם לו.

המשך…

ספר הברית

“ספר הברית” הוא כינוי שנתנו חוקרי המקרא לפרקים כא–כג בס’ שמות. בפוסט זה נראה את המאפיינים של קובץ חוקים זה והיחס אליו בקבצי חוקים אחרים בתורה.

המשך…

האם מחבר “עשרת הדברות” היה דויטרונומיסט?

פוסט זה בא לענות על שאלה זו: איזו אסכולה חיברה את פרשת “עשרת הדברות”. מסקנתי היא שפרשה זו נכתבה במקורה בידי דויטרונומיסט (‘דברים’יסט).
עשרת הדברות ידועות ומפורסמות הן, ואף פורטו במלואן פעמיים בספר התורה (שמות כ, ודברים ה). בשני המקומות הנוסח דומה, חוץ משינויים קטנים והשלמות שונות בכל אחד מהמקומות.

המשך…