השערת התעודות

בפוסט אראה את הדעה המקובלת במחקר, לפיה פרשת מכות מצרים מורכבת מיותר ממקור אחד, ואגדים זאת על מכת דם.

בשמות ג’ מסופר על ההתגלות הראשונה של האל למשה, בסיפור הידוע כסיפור “הסנה”. ולאחר מכן בשמות ו’ מסופר על התגלות אחרת למשה. אך המעיין היטב בשני הסיפורים יבחין מצד אחד בדמיון בין שתי ההתגלויות, ומצד שני סתירות ותמיהות בהשוואה ביניהן.

במקרא מובאים שני סיפורים שונים אודות גירוש הגר שפחת שרה, הראשון (בר’ טז) מספר על גירוש הגר לבדה, ואילו השני (בר’ כא) מספר על גירוש הגר יחד עם ישמעאל בנה.

האם מדובר בשתי גרסאות של סיפור אחד, או בשני סיפורים שונים כפי שנראה בקריאה ראשונה? המשך…

האם קיומה של התורה על חמשת חומשי התורה בידי השומרונים (‘כותים’) אינה סותרת את השערת המקורות של חוקרי המקרא? הלא השומרונים היו מופרדים מהיהודים עוד טרם התגבשותה של התורה בידי עזרא, הלא כן?
בקומראן נמצאו עותקים רבים של ספרי המקרא, חלקם הגדול דומה יותר לנוסח היהודי וחלקם דומה יותר לנוסח השומרוני, ולפיכך מכונה חלק זה נוסח “קדם-שומרוני”. למה “קדם-שומרוני”?

המשך…

אחד הנושאים שלא נזכרו כלל, לא בס’ שמואל ולא בס’ מלכים (המשמשים כמקורותיו העיקריים של מחבר דבה”י), אלא מופיעים לראשונה בס’ דברי הימים. הוא החלוקה הברורה שבין בני שבט לוי המשמשים בתפקידים מסוימים במקדש, לבין הכהנים שהינם אך ורק בני אהרן שלהם תפקידים ברורים אחרים.
אחת הסוגיות הידועות בביקורת המקרא, היא חילופי השיטות שבין ס”כ לס”ד, במה שנוגע להגדרת הכהונה והלוויה. בעוד השיטה המובעת בס”ד היא שכל הלוויים הינם כהנים פוטנציאליים, והלוויים המשרתים בפועל במקדש הם המכונים ‘כהנים’. ס”כ טוען שהכהנים בכוח ובפועל הינם אך ורק הלוויים שהינם בני אהרן ולא כל בני שבט לוי (ארחיב על כך בהזדמנות אחרת).
בספרים שמחוץ לתורה, נזכרים הכהנים כ”בני אהרן” אך ורק בספרים שנכתבו בוודאות בימי בית שני (עזרא, נחמיה ודבה”י. יהושע כ”א הוא ענין לדיון בפני עצמו). כמו כן הגדרת עבודת הלוויים כשוערים ומשוררים וכדומה, נזכרת לראשונה גם כן אך ורק בספרי תקופת שיבת ציון, אף שייסוד עבודת הלוויים מיוחסת בדה”י לדוד המלך. המשך…

פרופ’ אלכסנדר רופא בספרו “מבוא לספרות המקרא” (עמ’ 100-112), דן בריאליה של השערת התעודות, והוא מביא לכך כמה דוגמאות, והראשונה שבהם מהתורה השומרונית. המשך…