במקרא מובאים שני סיפורים שונים אודות גירוש הגר שפחת שרה, הראשון (בר’ טז) מספר על גירוש הגר לבדה, ואילו השני (בר’ כא) מספר על גירוש הגר יחד עם ישמעאל בנה.
האם מדובר בשתי גרסאות של סיפור אחד, או בשני סיפורים שונים כפי שנראה בקריאה ראשונה?
ישנן מספר נקודות החוזרות בשני התיאורים:
א) הגר מגורשת/בורחת בגלל כעסה של שרה גבירתה.
ב) כעסה של שרה בגלל ההריון עם ישמעאל או בגלל ישמעאל עצמו.
ג) הגר מגורשת/בורחת למדבר.
ד) מלאך מדבר עם הגר.
ה) התגלות המלאך קורית ליד באר.
ו) הגר מתברכת שמבנה יצא גוי גדול.
למרות הנקודות הדומות שבשני התיאורים, ישנן כמה הבדלים סגנוניים ביניהם:
א) בתיאור הראשון הגר מוגדרת “שפחה” (בר’ טז,א וב וג וה וו וח), בתיאור השני הגר מוגדרת “אמה” (בר’ כא,י* ויב ויג).
ב) בתיאור הראשון נזכר שם בנה של הגר “ישמעאל” (בר’ טז,יא וטו וטז), בתיאור השני אין שם לבן הגר (בר’ כא,ט וי ויא ויב ויג ויד וטז ויז ויח ויט וכ).
ג) בתיאור הראשון משתמש הכותב רק בכינוי “יהוה” (בר’ טז,ב וז וט וי ויא ויג), בתיאור השני בא הכינוי “אלהים” (בר’ כא,יב ויז* ויט וכ).
* יותר מפעם אחת.
האם מדובר בשני תיאורים של סיפור אחד משני מקורות שונים?
מקובל במחקר, כי שני התיאורים הללו מייצגים שתי גירסאות לסיפור אחד. כשהתיאור הראשון משתייך לס”י (ס’ יהוה), והשני לס”א (ס’ אלהים). עם זאת כיום החלוקה של ס”י וס”א פחות מקובלת מבעבר, כך גם במקרה זה.
בניתוח סגנוני מדוקדק, יימצא ששני הקטעים נכתבו כנראה על-ידי אותו מחבר, למרות שינויי הלשון בשמות האל והכינויים להגר בשני הסיפורים. ואביא שתי דוגמאות:
א) בתיאור הראשון, ס”י לדעת המחלקים, נאמר “בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה” (בר’ טז,ב), בלשון ועניין דומה נאמר בס”א: “בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל-בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי מִמֶּנָּה” (בר’ ל,ג).
ב) בתיאור השני, ס”א לדעת המחלקים, נאמר “וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם” (בר’ כא,יז), בלשון דומה נאמר בס”י: “וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם” (בר’ כב,יא), וכן “וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל-אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן-הַשָּׁמָיִם” (בר’ כב,טו).
למעשה למרות הנקודות הדומות שבין שני התיאורים שצויינו לעיל, מדובר בעצם בשני סיפורים שונים לחלוטין:
א) בסיפור הראשון הגר בורחת, ואילו בסיפור השני הגר מגורשת.
ב) בסיפור הראשון הגר מתגרה בשרה, ואילו בסיפור השני שרה מגרשת את הגר ללא התגרות מצדה.
ג) בסיפור הראשון שרה מקנאה בצרתה, ואילו בסיפור השני שרה מקנאה לבנה יצחק.
ד) העיקר – בסיפור הראשון הבעיה המשפטית היא, שפחה המורדת בגבירתה. ואילו בסיפור השני הבעיה המשפטית היא, זכויות יורשים.
לכן, למרות הכינויים השונים שמשתמש בהם הכותב בשני הסיפורים, נראה שאין די בהם כדי להעיד על סגנון שונה, ואז אולי על כותב שונה.
מרתק !
יתכן והסיפור השני בא מתוך מגמה פולמוסית שבא להדגיש את ברכת האל הממעיטה מהההבטחה לישמעאל (בניגוד ל”וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן”), ולוודא שבן האמה אינו יורש ואינו שותף לירושת יצחק. ברכת אברהם מתקיימת ביצחק, ואילו ישמעאל במדבר.
בנוסף, הגעת הגר למדבר אינה באשמת אברהם ושרה אלא על פי ציווי של האל.
הדבר מעיד על כתיבה בעלת מגמה אידאולוגית שונה, ולכן יתכן ואילו כותבים אחרים ששינו את הסיפור המוכר.